שעון קיץ

מדינת ישראל ממוקמת קרוב יחסית לקו המשווה . מספר שעות האור בישראל בשיא החורף הוא כ-10 שעות , ומעט יותר מ-14 בשיא הקיץ כך שההפרש בשעות האור אינו גדול והתועלת בהפעלת שעון הקיץ לא הייתה גדולה אלמלא שכנה ישראל בחלק המזרחי של אזור הזמן שלה.

מאז ימי המנדט מתואמת השעה בארץ עם השעה במצריים וביוון שנמצאות ממערב לה. לפיכך שעת זריחת השמש מוקדמת ממילא אפילו בחורף ובשיא הקיץ זורחת השמש לפני השעה 05.00 על פי שעון חורף. [1]

בתקופת המנדט הבריטי הונהגו בארץ הסדרי קביעת הזמן המקובלים בבריטניה, ביניהם גם הנהגת שעון קיץ. מועדי שעון הקיץ לא היו קבועים והם נקבעו ע"י הנציב העליון, בד"כ מאפריל עד ספטמבר. בחלק מתקופת מלחמת העולם השנייה  , בין ה-1 ביוני 1940 ל-31 בדצמבר 1942 הונהג שעון הקיץ ברציפות  גם בחורף, כדי לחסוך בדלק שהי ה חסר במלחמה. גם בתום מלחה"ע השנייה הונהג שעון קיץ ארוך מהרגיל. ב-1947 לא הונהג שעון קיץ וב-1948 הונהג שעון הקיץ כבר ע"י מדינת ישראל שקמה.

עם הקמת המדינה עברה הסמכות לקביעת שעון קיץ רשמית למשרד הפנים,הונהג שעון קיץ בכל המדינה ובירושלים הוזז השעון שעתיים קדימה בשל הבעיות המיוחדות של המלחמה שהיו בה .

שעון הקיץ הפך בישראל לנושא למחלוקת בין חילונים ודתיים. אל מול יתרונותיו של שעון הקיץ המניע העיקרי להתנגדות הוא העובדה ששעון קיץ מגביר את חילול השבת. על פי שעון הקיץ השבת יוצאת סמוך לשעה 20.00 בעוד התחבורה הציבורית ושירותים אחרים מחדשים פעילותם בשעה מוקדמת יותר. בעיה נוספת היא הקושי ששעון הקיץ יוצר למתפללים בתקופת אמירת "הסליחות" לפני ראש השנה הקושי קיים בעיקר בקרב הספרדים כיוון שהם נוהגים לומר "סליחות" מראש חודש אלול (שחל בד"כ בסוף אוגוסט ) על פי מנהג הספרדים יש לומר סליחות בזמן כלשהו ביו אמצע הלילה לעלות השחר. כשאמצע הלילה חל ב-23.30 (לפי שעון חורף) אפשר לומר "סליחות לפני השינה , לא כן כשאמצע הלילה חל ב-0030(לפי שעון קיץ). קושי נוסף שמעלים הדתיים, זה הצומות של תשעה באב ויום הכיפורים , מצד שני בזכות הזזת השעון אפשר לקום שעה  מאוחר יותר לתפילת שחרית ואף לסליחות חודש אלול כמו כן יש זמן רב יותר להכין את השבת והחגים כי כניסת השבת או החג מתאחרת בשעה על פי השעון הרשמי- כל הדברים שנכתבו בפסקה זו הם על דעת ויקופדיה וזו דוגמא "נפלאה" כיצד יוצרים דע מעוות משום שנקודת המוצא הראשונית לחגים ולשבת היא זריחת השמש ושקיעתה ושעון הקיץ עם כל הכבוד לו איננו משנה בהם דבר העובדה שיש יותר שעות אור איננה בגלל שעון הקיץ אלא בגלל שבקיץ שזו עונה בטבע יש יותר שעות אור באופן טבעי ז"א בקיץ יש בישראל 14 שעות אור בהשוואה ל-10 שעות אור בחורף.העובדה ששעון הקיץ מזיז את השעון איננה מוסיפה שעת אור !!!!!!!!  סיפור שעון הקיץ מזכיר את סיפור העם על התרנגול שחשב שהוא "מזריח את השמש בקריאת התרנגול שלו ויום אחד כאשר יוהרתו עלתה לראשו הוא איים על החיות שלא יקרא בבוקר והשמש לא תזרח ואכן החיות נבהלו מאד אלא שלמחרת בבוקר השמש זרחה גם ללא קריאת התרנגול. במילים אחרות "אין יש מאיין" אין יותר אור בקיץ יש רק דרך אחת לנצל את כל שעות האור והיא לקום עם הזריחה ולנצל את האור עד לשקיעה וכל מי שזקוק לשעות אור יכול לעשות זאת ללא הפרעה ומבלי לאלץ את כל המדינה לעשות זאת יחד איתו למרות שלשאר אין עניין בכך.

באו נראה דוגמא עצובה של ניצול מגוחך של שעון קיץ –רפתנים נוהגים לקום ב-0400 כדי לחלוב את הפרות אוכלות בשעות האור ומעלות גירה בלילה ומייצרות חלב נמצא שבשעה 05.00 הן מלאות חלב וזו שעה טובה לחליבה –עד כאן הכול יפה- אך מה קורה כאשר המושבניק או הקיבוצניק מתעורר שעה אחת קודם האם גם אז הפרה השלימה את "ייצור" החלב ? מסתבר שלא אבל המיכלית של תנובה מגיעה על פי שעון קיץ ולכן הרפתן  חולב על פי שעון קיץ וכמות החלב שמתקבלת יורדת. וכל זה כאשר ממילא הפרות מניבות פחות כי חם להן והזבובים מטרידים אותן , והכי חשוב שהקיץ מתרחק מזמן ההמלטה שהיא הסיבה שלפרה יש חלב. בקיצור הקדמת החליבה איננה חכמה מבחינה כלכלית ועדיין הרפתנים אינם משנים את שעת החליבה , כי שאר המערכות הקדימו את עבודתן וזה מכניס את הרפתן לסד שהוא מחויב לו.

בעבר היה מיתוס ששעון קיץ מתחיל את יום העבודה בשעות קרירות יותר לכן יש בכך יעילות רבה יותר אבל היום כשכל מערך העבודה ממוזג ומואר ומפעלים ומשרדים אינם משתמשים באור יום כי המשרדים בנויים כך שאין לרובם חלונות כלל (ד"א דבר שעומד להשתנות עם הגישה של עולם בר קיימא).ואז יש שימוש באור בכל שעות היום ויש שימוש במזגנים בכל שעות היום והלילה.

באזור חוף הים של ישראל בו מרוכזת כל אוכלוסיית ישראל כמעט מפעילים במשרדים ובבתים הפרטיים מזגנים יום ולילה ז"א המזגנים אינם חדלים לעבוד בלילה במשך כל הקיץ והסיתו. כך ששעון הקיץ איננו גורם רלוונטי לשום חיסכון בנדון.

מיתוס נוסף זוהי תאורת רחוב –תאורת רחוב מווסתת ע"י שעון שניתן לכוון אותו להאיר ולחדול בכל שעה שחפצים כך שאם יש ממילא יותר אור בקיץ אסור שתאורת הרחוב תחל את עבודתה בשעות שיש אור בחוץ ולא משנה איך קוראים לשעה הזאת זה חייב להתחיל עם דמדומים ולחדול עם הזריחה דבר פשוט שניתן לארגן מבלי שיהיה לזה קשר לשעון הקיץ.|

הבלבול שיוצר שעון הקיץ אצל אנשים תמים וגם חכמים מאד מזכיר לי סיפור שמסופר על רפתנית אחת אצלנו בכפר שנסעה בשנות השישים לחו"ל כאשר נסיעה כזאת הייתה אירוע מדובר ובעיקר במושב נושא דגל הצניעות , נסיעה לחו"ל הייתה לגיטימית למטרות עבודה(ז"א מותר היה לנסוע אם הלכת לסבול שם), או לביקור קרובים שנטו למות (גם רק בתנאי שזה לא היה מבדר ), אז צפירה נסעה לחו"ל סתם כך וכולם דיברו על כך עד שהשמועה היגיעה לקיפניס שהיה האינטלקטואל של הכפר . אז מה אמר קיפניס על הנסיעה של צפירה לחו"ל?  ראו ידידי האם כשהפרד שלי ייסע לחו"ל הוא לא יחזור פרד? כך גם צפירה הייתה חמור לפני הנסיעה ותישאר חמור אחרי הנסיעה. ובהשאלה ....... שעון הקיץ הוא משחק שמשחק לידי מי שמרוויח ממנו כי אין יותר שעות אור בקיץ שעות האור הן מהטבע ולא ניתן לשנות בהן דבר מה שניתן לעשות זה לכנות את השעות בשם אחר האם העובדה שקראנו לשעה 5 שעה 6  זה משנה את הזמן? נראה לי שהפרד של קיפניס נשאר אותו פרד לצורך השוואה.

הגורם הכלכלי העיקרי שמרוויח משעון הקיץ ובלבול השעון הוא נושא הפנאי. מה שכן קורה זה ששעון הקיץ יוצר אצל רבים האצה מיותרת של החיים בקיץ כאשר ממילא החיים מואצים כבר בשל שעות האור הטבעיות הרבות יותר ובשל קצב החיים המואץ בשל תחרותיות חולנית של עולם המערבי (ראה מאמר קודם).

שעון הקיץ מאפשר לעבור על החוק במקרה של שעת תחילת הלימודים שנחקק אחרי שנים רבות של מחקר שהוכיח שלהתחיל ללמוד ב-07 או 06 זה מוריד את יעילות הלימוד וגורם למחלות בטווח הארוך אז שעון הקיץ מאפשר לעבור על האיסור של תחילת לימודים ב-07 בכך שהוא קורא לשעה 7  בשם 8  האם זה נראה או נשמע לכם מוצדק

 

 שעון הקיץ תרם למשק 70 מליון שקל-

כותרת מאד מבטיחה את הטיעון המוחץ מדוע יש להמשיך עם שעון הקיץ אז בואו נקרא יחד את הכתבה

" שעון הקיץ תרם למשק כ-70 מליון שקל כתוצאה מחיסכון בעליות הייצור(חשמל) עליה בפריון העבודה במשק וגידול במכירות" כך מסר מנכ"ל  איגוד לשכות המסחר יחזקאל דסקל.

אז דסקל הנכבד יכול לדבר כיודע דבר על גידול במכירות אבל על עלייה בפריון העבודה זו קלישאה ללא כל הוכחה וחיסכון בחשמל זה עדות מכלי שני כי דסקל כמנכ"ל לשכות המסחר יכול לדבר בשם הסוחרים בלבד שהם בעלי החניות ושות'

(המשך הכתבה) " דסקל הדגיש כי כל שעת אור נוספת הגדילה את צריכת שירותי הפנאי בהשוואה לשעון החורף" שעון הקיץ נתפס ע"י מרבית האוכלוסייה כמדד לשיפור איכות החיים בעיקר באמצעות הארכת שעות הפנאי ונוחות גדולה יותר של קנייה בשעות האור.

התייחסות לנכתב:

1. שעות האור שנוספו לא נוספו בשל שעון הקיץ כי אם בשל הקיץ שהוא עונה שבה בלי שום קשר לשעון יש יותר שעות אור.
2. רובנו קונים במרכולים ובקניונים שמוארים באור מלאכותי כך שעצם הקנייה באור איננה חידוש של הקיץ
3. הדבר היחיד שהשתנה זה האור בדרך אל המרכול וממנו ז"א הנהיגה למרכזי הקניות קלה יותר כי היא נעשית באור של אחה"צ כאשר בחורף באותה שעה כבר חשוך

המשך הכתבה

"מהערכות של אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר בחודשים בהם הופעל שעון הקיץ כל שעת אור נוספת הביאה לתוספת פדיון של 500 אלף שקלים"

ההתייחסות לנכתב

1. שוב ההתייחסות היא לקניות  ונשאלת השאלה האם כל המהפכה בחיינו מוצדקת בשל רווח כל כך דל  70 מליון שקל למשק. 70 מליון שקלים  זה מספר אפסי בעיקר כשמדובר ברווחים של סוחרים ולא ברווחים שהם לטובת כל הציבור או ברווחים שחוזרים לכלל הציבור.

 

המשך הכתבה

"עוד עולה מהניתוח כי שעות האור הנוספות הביאו להגדלת התפוקה והפריון של העובדים בנוסף , הפעלת שעון הקיץ הביאה לחיסכון בעליות עקב שימוש נמוך יותר באנרגיה , בעיקר לצורכי תאורה שנאמד ב-35 מליון שקלים"

התייחסות לנכתב:

כל האנרגיה שיש לנו שליטה עליה ניתן לחסוך גם ללא שעון קיץ למשל תאורת רחובות יש בה חיסכון ללא  קשר לשעון קיץ כי יש להדליקה עם חשכה והחשכה בקיץ היא מאוחרת יותר והזריחה מוקדמת . לגבי תאורה במפעלים ובמקומות עבודה הרי שחיסכון הוא שולי ביותר משום שמקומות העבודה מוארים באור מלאכותי בכל שעות היום וכבר ציינו זאת לעיל.

ולסיכום שאלה למחשבה

הרי שעות הקיץ הרבות יותר מתחלקות לשעה בערך של אור בסוף היום המקובל וכ-3 שעות אור עם שחר ז"א

בחורף השמש זורחת ב-06.36  ושוקעת ב-16.41

בקיץ השמש זורחת ב-04.35 ושוקעת ב-19.00  בקירוב.

באביב השמש זורחת ב-05.40 ושוקעת ב-18.00 בקירוב

בסתיו השמש זורחת ב-05.30 בקירוב ושוקעת ב-17.30 בקירוב

מה דעתכם

בחשבון פשוט יש "עודף אור" בקיץ שעתיים בבוקר ושעתיים אחה"צ –ערב

אז למה שהמרכולים יהיו פתוחים אל תוך הלילה אולי כדאי בשם התשוקה לשעות האור שהמרכולים יחלו את עבודתם ב-04.30 בבוקר ?!?! למה למרות הכמיהה לחסכון באנרגיה מרכולים וקניונים נפתחים ב-09.00 או אפילו ב-10.00 ולא ב-04.30 ??????????????????? כי הם יודעים שיחכו לקונים שלא יבואו. כי קניות הן בזמן שאנו יכולים לבחור ועבודה היא בזמן שמכריחים אותנו לבצע .

למה המדינה איננה מעודדת שנקום לסידורים וקניות לפני העבודה שהיא מתחילה בד"כ ב-08.00?? כי באופן מאד מודע לא רוצים שנתעייף לפני העבודה אבל אם נערוך סידורים וקניות ובילויים על חשבון שעות הלילה שהן שטח פרוץ ואיש אינו מגדיר חובת שינה  למרות שכל המחקרים מוכיחים ש-10 שעות שינה הן חובה, הרי שאפשר לקצר בשעות הלילה ולשלוח את האזרחים לעיסוקים חשובים על זן השינה שלהם שהינו הפקר

לגבי שעון הקיץ –הדיון בו מטרתו להבהיר את העובדה שאנו כחברה עלולים להיות מובלים לעשייה שאיננה מטיבה עמנו ואם שאלנו במשך חיינו איך עם פלוני עשה מעשים כאלו וכאלו מבלי שאיש קם למחות או פלוני עושה דברים שנשגב מבינתנו להבין כיצד, אז זה המקום לשאול את עצמנו כיצד זה אנו מקבלים עלינו את שעון הקיץ מבלי להרהר על השפעתו עלינו ומבלי להרהר על הצידוק שיש בו אכן במלחמת העולם הראשונה וגם השנייה הייתה לשעון הקיץ הצדקה כי שימוש בתאורה בלילה סיכן את הבריטים בהטלת פצצות גרמניות אך מה הצידוק שיש לכך היום?

 הדיון בשעון הקיץ בא ללמד שמשטרים או קבוצות "חכמות" בחברה מנצלות תשוקה של אנשים כדי לנצלם כך זה קורה עם התשוקה העזה לאור לאחר החורף כאשר משכנעים את האנשים ששעון הקיץ מעניק להם עוד שעת אור וזאת תרמית מכאיבה כי את שעות האור הנוספות אנו מקבלים בלי קשר לשעון הקיץ, השאלה כיצד אנו מחלקים את יומנו על התוספת הטבעית של האור ועד כמה שזה נראה שעון הקיץ אינו מוסיף שעות פעילות באור הוא מאיץ את פעילותנו בשעות האור וממשיך אותה בשעות החשכה הרבה מעבר לנדרש דבר שבא לידי ביטוי במחסור בשינה בשל קושי בהסתגלותו של השעון הביולוגי או בשל העובדה שאנו מתפתים לעשות הרבה מעבר ליכולתנו. עלינו לזכור שבאופן טבעי בקיץ אנו פעילים יותר וכאשר ועל הנמרצות הזאת אנו מוסיפים את ההתנהגות התחרותית של החברה המערבית והרצון להשיג דברים חיוניים אך גם דברים בלתי חיוניים . התוצאה היא שבסוף הקיץ אנו נמצאים בחסך רציני של שעות שינה. שוב כדאי שנזכור שהקיץ הוא גם הזמן שאנו מבלים יותר-חופשות(לכן זה עניינו של החינוך לפנאי) ורבים נרדמים על ההגה והסטטיסטיקה מלמדת שבישראל בכל שנה בסוף אוגוסט ותחילת ספטמבר קיים גל של תאונות קטלניות שמקורן בטעות אנוש או שיקול מוטעה כתוצאה של עייפות מצטברת או הרדמות על ההגה.

בכל שנה באותה עונה החדשות מלאות בהתלהטויות של כל מי שיש לו גישה לתקשורת וכולם מגנים את הנהג הישראלי ומציעים אלפי עונשים וקנסות וכל מה שרק ניתן להעלות על הדעת, אבל איש אינו מקשיב למומים שבקול שקט חוזרים שנה אחרי שנה על כך ששום עונש לא ימנע תאונה שנובעת מעייפות מצטברת .

כך קורה שבמקום להאשים את שעון הקיץ מטילים את כל האשמה על הנהג הישראלי (שאיננו "צדיק גמור" אך במקרה זה אין לו שום חלק באשמה) כי נוח להטיל על הנהג הישראלי גם את האחריות למחדל שאינו שלו.

ואז בשעה טובה חוזר שעון החורף והחיים חוזרים למסלולם והארץ נרגעת ועד סוף הקיץ הבא שוכחים שכבר בשנה שעברה היינו באותו סרט וחוזר חלילה (תרתי משמע).