הדברים הבאים אינם מיועדים להעניק לגיטימציה להטרדות מכל סוג שהוא אלא למחות שיש מי שחושב שפתרון הבעיה נמצא במשטרה. לצערי יותר מדי תפקידי חינוך הענקנו למשטרה במקום לדרוש זאת ממערכת החינוך.

"מטריד מחמד שלי"
ד"ר דליה שחף-drdalia25@gmail.com

זהו נשברתי, לא יכולה יותר לשתוק אחרי שמירי מסיקה הרימה מסך, הדפה את מטריד המחמד שלה, "...שנישק אותה בפה ( למרות שיש אזורים נחשקים יותר ) והוא עשה את זה מאד לא בטקט ואפילו בגסות ...." ( ידיעות 7 לילות 16.12.16) נשברתי.
הייתי חייבת ממש חייבת לעצמי מטריד מחמד משלי. כמה אפשר להתבאס לנוכח כל הסלביות שהצליחו והשיגו מטריד מחמד!!!! מה איתי....????
65 שנים, שלושה תארים אוניברסיטאים , עבודה מכובדת ואפילו כמה הופעות טלוויזיוניות בשעות המתות וכמה בשעות השיא, ושום מטריד????
שום גבר ששווה לסלק מהדרך????.
התעקשתי, נברתי בזיכרוני 45 שנים אחורה, פיקוד דרום קצינה במבצעים מסתובבת בלשכתו של אריק שרון שהיה בהחלט קצת גדול עלי, אבל היו שם בהחלט לא מעט קצינים שווים ואף מטריד אחד לרפואה? זה לא יתכן..... אולי אמיר דרורי ז"ל מפקדי הנערץ- קצין אג"מ פיקודי? רגע אני נזכרת, הוא שם את ידו על כתפיי, את שתי ידיו...( לא בטוח...אולי) כשהעניק לי את דרגת הקידום כן זאת היתה דרגת סגן ..אולי הסרן? אני חייבת להיזכר אם הוא לא במקרה שם את ידו גם נמוך יותר.... בטח אזכר אם ירצו במקרה להנציח את שמו. גם רבקה מיכאלי הצליחה להיזכר שזאבי שם לה ידיים על הכתפיים, והיא אפילו לא הייתה קצינה, ואת הזיכרון המכונן הזה היא הצליחה לדלות למרות 78 שנותיה, אז יש לפני עוד 13 שנים להיזכר. גם מי שחיסלה את הקריירה של משה איבגי הייתה שאקלית רצינית בערך בגילי או שנראתה כך.
אוקיי השלמתי עם זה שבצבא לא הוטרדתי, אבל הייתי אישה עובדת –"קרייריסטית" 43 שנות עבודה מהן 17 בפריפרייה בדרום הארץ, שם כל גבר היה כמו קפה: חם, חזק, ושחור... אז איך זה שלא הצלחתי למצוא לי מטריד מחמד ???
עכשיו נזכרתי מדוע, הגברים נעלמו מבין כתלי בתי הספר והותירו אותנו הנשים לטפל בחינוך הדורות הבאים. תחילה הם נעלמו מבתי הספר היסודיים בשל השכר, אח"כ הרוב נעלם מבתי הספר התיכוניים כשמיעוט שרד במסלולים הטכנולוגיים, ומשאלו נסגרו, לא נותרו יותר גברים "שווים" כפוטנציאל הטרדה.
גם אני פרשתי מבית הספר התיכון, עשיתי תואר שני ודוקטורט, ופתחתי "בקריירה" (?) אקדמית במכללה לחינוך בצפון הארץ על שפת הכינרת ואח"כ על רמת הגולן. שם כבר הייתי עם חברותי הנשים רק 50% מהצוות והיו לא מעט גברים עם פוטנציאל גבוה להפוך למטריד מחמד, ובכל זאת 25 שנים ואף מטריד אחד.
האם זה יתכן ? האם זכרוני אינו בוגד בי? האם מצבי אמור להיות גרוע מאותה בדיחה על זקנה שבגיל 85 באה לתחנת המשטרה להתלונן על אונס וכשהשוטר שאל אותה "מתי נאנסת גברתי" היא ענתה "בגיל 20". השוטר הנבוך שאל "אז למה הגעת עכשיו? והיא ענתה בחיוך " נעים להיזכר".
האם אאלץ ללכת לעולמי ללא מטריד מחמד ? מה לא בסדר איתי?. רגע....... אני נזכרת........מצאתי ....
לפני 45 שנים בבאר שבע של נאווי או זה שאחריו, התגוררתי במלון "ערבה" , מלון שיועד לקצינים בשרות חובה על מנת שאלו לא יתערבבו חלילה עם הסדירים הזוטרים. בצמוד לחדרי התגוררו שני קציני חמד ששרתו במודיעין ( אני שרתתי במבצעים). ערב אחד כשחברי (אישי מזה 43 שנים ואב בנותיי), סיים ביקור בחדרי התפרץ שכני לחדר, כפה עצמו עליי ונשק לי על פי...... מה לדעתכם עשיתי? בדיוק מה שמירי מסיקה עשתה. הדפתי אותו מעליי והעפתי אותו מהחדר. והמשכתי בחיי ולא ראיתיו יותר מאז.
אז סוף סוף יש לי מטריד מחמד רק חבל שאינני זוכרת את שמו. אולי הוא חבר כנסת, בעל חברה או שחקן מצליח שבמחי נשיקה קטנה יכולתי לחסל לו את הקריירה, או את המשפחה .
אולי אזכר בשמו עד גיל 85 ואדדה אל תחנת המשטרה הקרובה להגיש תלונה כמו אותה זקנה בבדיחה.
היי רבקל'ה, מירי אני נושפת בעורפכן!
נ.ב. כל האירועים והשמות כולל אלו שאיני זוכרת אמיתיים בהחלט.
ן לעריכת טקסט