מונולוג עצוב של מורה מאת שושנה ויג
באתר: http://www.aish.co.il/ci/d/48852542.html מאמר זה הוא דוגמא לבעייתיות הקיימת בהוראה כאשר מורים חלשים ושחוקים תופסים את תפקידם בדרך לא נכונה ומזיקים לעצמם ולמערכת-בסוף הכתבה תגובתה של ד"ר דליה שחף שיש לציין שלא שיקפה את מרבית התגובות לכתבה שרובן כצפוי הביעו הזדהות עם הכותבת כדי להוכיח שדברי אינם ביקורת על עשייה /אי עשייה של אחרים אני מצרפת כתבה בעיתון מעריב לנוער משנת 1989 בה כיכבה כיתת החינוך שלי על שני עמודי העיתון לכתבה קראו "הכיתה נפלה על הראש" כיתה קשה שהפכה לכיתה יצירתית. היום במבט לאחור של 22 שנים הילדים דאז הפכו למבוגרים מקסימים-המאמץ היה שווה הכתבה מיד אחרי תגובתי לכתבה "מונולוג עצוב של מורה"
·(3) ד"ר דליה שחף, 2/9/2007
מורה עם תיסמונת האשה המוכה
לא יכולתי להשאר אדישה לצער העולה מכתבה זו ואינני יכולה כמורה שהפכה לחוקרת להתעלם מכך שמורה זו היא הבעיה הקשה שבגללה מערכת החינוך שלנו כושלת.
אם כל המיומניות של מורה זו מסתכמת ביכולת שיכפול אז כמזכירה בכירה מצבה יהיה טוב יותר. המשהו שעושה אישה או גבר למורה זה לא ההשכלה אלא הדרייב-מוטיבציה לחנך ומי שאינה יכולה לסלוח לתלמיד שסוף סוף הבין שטעה ובא ביוזמתו ומול כל האומה מבקש את סליחתה, אינה יכולה להמשיך להיות מורה לא משום שהיא לא אדם טוב אלא משום שהיא כל כך שחוקה שאיננה מסוגלת להבין שאת פירות החינוך שלנו אנחנו לא קוצרים מיד אלא "שולחים לחמנו על פני המים כי ברבות הימים נמצאהו"(ציטוט משובש).
ההנהלה אינה יכולה להגן עליך, כל אחד מאנשי ההנהלה הוא מורה כמוך שהעמיסו עליו יותר תפקידים והוא מצפה ממורים מהשורה לעשות את המיטב ולא לגלגל את תסכוליהם לפתחם.גם המנהלים שחוקים לא פחות ממך וגם אותם איש אינו מנחם ואיש אינו מספר להם כמה הם מצויינים.
הוראה היא עבודה לאנשים חזקים שנופלים וקמים בזכות האמונה שהם עושים עבודת קודש מי שלא מרגיש כך שיעזוב כי תיסמונת המורה-אישה המוכה איננה בריאה לילדינו
ילדינו צריכים הכוונה ממבוגרים שמסוגלים לכעוס ואח"כ לסלוח וחוזר חלילה ממש כמו שאנו עושים עם הילדים שילדנו
הכיתה נפלה על הראש-1989 /לימודים 89 :מעריב לנוער 1989
