מעמד המינים-זה עניין של גיאוגרפיה
לתגובות : drdalia@012.net.il מותר לצטט, לשכפל ולהפיץ פרסום זה תוך ציון מקור המידע ושם הכותבת
מעמד הגבר והאישה הוא תולדה של תרבות שמעצבת הגיאוגרפיה, הדת וחוקיה, והדרך שבה החברה כופה את מרותה על חבריה. מערכת החינוך היא הכלי להטמיע את חוקי החברה כך שהרעיונות התרבותיים יוטמעו ביחיד ובכלל.
החברה היא מסגרת שהשפעתה על החינוך עצומה ולהפך. זכותה של החברה על היחיד יונקת מהיתרונות שהיא מייצרת עבור היחיד. יתרונות כמו: הגנה, דאגה לבריאות, תמיכה בשעת אסון והווי הממלא את הפנאי המשותף. על מנת לזכות ביתרונותיה של החברה היחיד מתחייב לוותר על חלק מזכויותיו הבסיסיות כמו: חלק מרכושו (מס הכנסה), חלק מזמנו (שרות בצבא), ציות לחוקי החברה גם כשאלו אינם נוטים לטובתו. ככל שהחיים הפיזיים–גיאוגרפיים-כלכליים קשים יותר, כך תלות היחיד בחברה תהיה גדולה יותר, והחברה תכפה את דעותיה בקשיחות רבה יותר.
משלב מאד ראשוני הבינה החברה האנושית כמו בעלי חיים אחרים, שהרבה יותר קשה לשרוד לבד, ואכן בזכות "היחד" הפך האדם לשליט העולם. יחד עם זאת לחברות בחברה יש מחיר[1].
המשמעת הדתית
החינוך ככלל תפקידו להטמיע בדרכים שונות את החוקים שיאפשרו התנהלות חברתית ראוייה. לחינוך הדתי תפקיד חשוב בהטמעת מצוות/חוקים שמטרתם לסדר את חיינו, ובעיקר לשלוט במחשבותינו.
כיצד עושה זאת הדת? ראשית לכל דת יש אלוהים שדורש משמעת שמתורגמת למצוות. עם חוקי האלוהים לא מתוכחים וזאת בניגוד לחוקי מדינה שניתן לחוקק ואח"כ ניתן לבטל. עובדה זו הקלה על החלת החוקים הדתיים .
ניתוח של מספר דתות, חלקן אליליות וחלקן מונטאיסטיות, יאפשר לנו לראות כיצד דת יכולה להכתיב את יחסנו לחיים, לעצמנו, למשפחתנו ולזרים סביבנו, וכמובן לייצר את החינוך להשגת המטרות הללו.
ברהמיזם-
הדת הברהמינית בהודו מאמינה שהחיים הם סדרה של גלגולים, והמצב האנושי הוא זמני ואחריו נשמתך עשויה/עלולה להתגלגל לגופו של בע"ח. אמונה מסוג זה גורמת למאמין לפתח יחס שוויוני יותר אל בעלי החיים, בין השאר תהיה נטייה לצמחונות כי המאמין יראה בכל בעל חיים גלגול של אדם כלשהו. במקביל האמונה בגלגול נשמות תגרום לפיחות בערך החיים בכלל, כי החיים הנוכחיים הם רק גלגול, ואם הגלגול הנוכחי איננו טוב דיו מוטב לסיימו מהר ככל האפשר. מאמונה זאת תגזרנה פעולות מעשיות כמו, הכרה בזכות של האדם להתאבד, עידוד האישה להשרף בחיים עם בעלה שנפטר, ויתור על השקעה בשימור החיים-רפואה. השקעה בשרותי רפואה יחשבו כבזבוז , ואלו יהיו ברמה נמוכה כי חבל להשקיע במשהו שלא כדאי לשמר. בדתות אלו היחס אל עצמך ואל משפחתך יהיה כאל משהו ארעי וככלל כל מאמציך להתקדם בעולם הזה, יהיו מאד מינימליים בדיוק כפי שזה קורה בהודו למיליארד בני אדם שלא זכו להולד למעמד הגבוה. אותו מיעוט ששפר גורלו והוא משתייך למעמד הגבוה חייו טובים ומהנים ולכן מעמד זה ישמח להאריך את הגילגול הנוכחי כמה שיותר בעזרת האמצעים החומריים שבידיו, ועל גבם של האחרים.
הדת הברהמינית תקטלג את מאמיניה מלידתם ב"קסטות" סגורות שאפשר רק להיוולד לתוכן אך אי אפשר להתקבל או לצאת מתוכן. הסדר הדתי ומערכת החינוך תדאג שאיש מהמאמינים לא יתמרד כנגד העוול שבמבנה המעמדות הללו, משום שממילא החיים בגלגול הזה לא שווים מאמץ [2]
היהדות
יהודי מאמין שהאדם הוא נזר הבריאה כמו באיסלם, ובעלי החיים נוצרו על מנת לספק את צרכי האדם, היחס אל בעלי החיים יהיה משעבד, וקיימת תחושה שזכותנו לקחת את חייהם על פי צרכינו, למרות שחוקי השחיטה וחוקי צער בעלי חיים שמו לכך סייגים. בניגוד לבעלי החיים ערך חיי אדם בחברה כזאת יהיה גבוה- הערך הגבוה ביותר.
היהדות רואה במתן צדקה ערך עליון, ותצפה מחבריה שיחלקו ביניהם את העושר החומרי. העושר ניתן למי שמוכשר להשיגו אך לא על מנת שיהנה ממנו לבד, ולכן תהיה ביקורת נוקבת על מי שאינו חולק את עושרו עם האחרים, או כלפי מי שלוקח מהקופה הציבורית יותר מהאחרים. כדי לעודד את חברי הדת לחלק ביניהם את משאבי העושר יוצרת הדת תמריצים כמו "צדקה תציל ממות" ז"א מי שייתן צדקה ירוויח את חייו, ומאחר וערך החיים ביהדות גבוה ביותר הרי שכדאי לתת צדקה. גם שירותי הרפואה יהיו מאד מפותחים וזה לא מקרה שהרופאים הבכירים בעולם היו יהודים (רופאי המלך או המומחים בעלי השם העולמי). היהדות מעודדת ריפוי כי החיים בעולם הזה חשובים לתיקון עולמו של אלוהים. לכן כל אם יהודיה חולמת על כך שבנה יהיה רופא.לכן נשמע בקרב הישראלים הרבה ביקורת והרבה טענות על חוסר שוויון, לא משום שקיים חוסר שוויון רב יותר בחברה היהודית , אלא משום שהיהודי מודע לחוסר השוויון הרבה מבני דתות אחרות.
מתנגדי הסוציאליזם והקומוניזם האשימו את היהודים בהבאת הקומוניזם על העולם (והם צדקו כי בראש כל המפלגות הקומוניסטיות תמיד היו יהודים. גם אם חלק מהיהודים לא תמכו בקומוניזם בשל ניסיונו לבטל את אלוהים, הרי שרעיונות הסוציאליזם הם בסיס היהדות). עד כמה הציבור/החברה חשובה ביהדות ניתן ללמוד מכך שאי אפשר להיות יהודי המקיים מצוות ללא מניין (עשרה גברים ). אי אפשר להתפלל בבית הכנסת ללא מניין , אי אפשר להיקבר ללא מניין, אי אפשר לחגוג שבת בלי משפחה וכו' וכו'. היהדות אינה חושב שבני אדם נולדו שווים אך היהודים מאמינים שתפקידו של האדם העשיר שזכה בחסד אלוהים, ליצור את השוויון הכלכלי על פי סדר (עניי עירך קודמים לך....). מבחינה חברתית נצפה ביהדות שהמשפחה וקשר הדם יהיה בעלי ערך עליון, שהחברה והחברותיות תהיה בעלת ערך עליון ז"א מי שיותר חברותי הוא בעל מעמד גבוה יותר. הורים יהודים מאד מוטרדים אם לילד שלהם לא יהיו חברים, גם בגיל שעדיין לא קיים תהליך חיברות, וחשש זה דוחף אותם לשלוח פעוטות לגנים גם אם התהליך מזיק.
ביהדות
ילדים זו ברכה , אך חשוב לציין שקיימת מצוות פריה ורביה ז"א קיימת חובת הולדת ילדים וזו איננה בחירה, מהן מספר הלידות הדרושות כדי לצאת ידי חובת מצוות פריה ורביה ?
בן ובת
ז"א אין די בבן אלא בשני המינים מה שמעמיד את שני המינים בעמדת שוויון מלכתחילה, ולא כפי שזה באיסלם שדי שיוולדו בנים כדי לזכות בכבוד החברתי הנדרש.ביהדות במסכת יבמות (פרק ו משנה ו) מובאת מחלוקת בין בית שמאי לבית הלל בעניין מספרם ומינם של הילדים הדרושים כדי לצאת מידי חובת מצוות פריה ורביה:לא יבטל אדם מפריה ורביה אלא אם כן יש לו בנים. בית שמאי אומרים: שני זכרים, ובית הלל אומרים: זכר ונקבה.ובתלמוד ירושלמי מובאת דעתו של רבי בון בנידון:לכן צריכא אפילו זכר ונקבה, דלכן הוא מתניתא מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל.הרמב"ם אינו פוסק כמו הירושלמי, אלא הוא קובע כי אין יוצאים אלא אחרי שנולדו בן ובת (הלכות אישות פרק טו הלכה ד) ואין ספק כי כך הרמב"ם הבין את שיטתו של בית הלל. וכן פוסק השולחן ערוך בעקבותיו (אבן העזר סימן א סעיף ה).על פי הסברו של ד"ר אלכסנדר קליין. http://www.yedidia.net/alex/node/18
מעמד האישה ביהדות הוא הגבוה ביותר בין כל הדתות
1. הילד נושא את דת האם ולא האב
2. הילד ישאר ברשות האם במקרה של פרוד
3. הילד אינו רכושו של ההורים אלא פיקדון בידיהם וחובתם ללמדו תורה ומעשים טובים
4. אישה פטורה ממצוות רבות כשהפרוש לכך שהאישה שלמה יותר ולכן אינה צריכה להם ואילו הגבר חייב במצוות כדי לתקן את החסר.
העדפת אחד המינים היא תופעה שבאה לידי ביטוי בד"כ בתרבויות מרובות ילדים שבהן סטאטיסטית נולדות יותר בנות או שורדות יותר בנות . יתרון גנטי /טבעי זה של הבנות היה והינו בעוכריהן בשל העובדה שהזכרים מועטים יותר ושורדים פחות ונכחדים יותר בלידה ובמלחמות, הדבר הוביל לפיחות בערכן של הנשים. מצב הפוך מתרחש היום בסין שבה אסור ללדת יותר מילד אחד אזי בכפרים שבהם המשפחה חייבת עזרה בחקלאות הם יבקשו שיוולד להם בן והם נוטים להפיל עוברי נקבות. מעשה זה הביא למחסור בנשים, מחסור שפיתח שוק שחור של נשים שנחטפות מהעיר לכפרים למטרות נישואין, כשהמשטר מעלים עין ממעשים אלו. בשל העובדה שמחצית היהודים חיו בקרב נוצרים (האשכנזים), קיים חיקוי של החברה הנוצרית שבה האישה תצא לעבודה ולא תשב בבית. החלק האחר שחי בארצות האיסלם (המזרחיים),ינהג כמנהג המוסלמים והאישה תשב בבית ולא תצא לעבוד מחוץ לבית.
האסלם
גם באיסלם מפותח מאד עניין הצדקה והוא אחד מחמשת העיקרים החשובים ביותר למאמין. גם האיסלם מעודד נתינה וחלוקת הרכוש בין אלו שאין להם, דבר הבא לידי ביטוי גם בצורת האירוח ומתן מחסה לזר. על פי היהדות והאיסלם האל בוחר באדם מסוים ומעניק לו עושר וזה חייב לחלק רכושו בין שאר הנזקקים, כי ההצלחה איננה פרטית כי כל דבר ביהדות ובאיסלם הוא במסגרת המשפחה המורחבת או הקהילה. בחברה המוסלמית לא יעלה על הדעת שמבוגר או ילד ישבו לאכול ולא יציעו גם לאלו שמסביבם, גם אם בסופו של דבר המציע ישאר חסר. את הדברים הללו לומד הילד בביתו והאכיפה נוקשה ביותר בחברה שחיה בתנאים גיאוגרפיים קשים כמו האיסלם. גם האיסלם רואה בקשר דם והמשפחה ערך חשוב ביותר, וכל משפחה דואגת שהבנים ימשיכו לחיות בכפיפה אחת עם ההורים ולא יעלה על דעתו של בן ללכת לגור בכפר אחר או בעיר אחרת.
בנושא ערך החיים חלוקים ביניהם האיסלם והיהדות , כאשר ביהדות אין דבר שעולה על ערך החיים, באיסלם ובכל התרביות הנוודיות הכבוד הוא הערך הגבוה ביותר. כך, מי שיפגע באחד מחברי המשפחה ישלם על כך בחייו ואם אשה תגרום לבעלה או אביה פגיעה בכבוד היא תשלם על כך בחייה. אבל באותה מידה אם גבר יפגע בכבוד המשפחה גם הוא ישלם בחייו. החיים במדבר העניקו לכבוד ולקשרי הדם ערך עליון, מה שמעניק הגנה הדדית לכל בעלי קשר הדם, ומי שאינו מציית לקודים הללו ישלם בחייו ז"א החיים הם בעלי ערך אבל הכבוד באיסלם הוא בעל ערך גבוה יותר
ומה על מעמד האישה? הילד? הגבר?
באיסלם
יחנכו אותה שהבעל והילדים קודמים לה.
ילדים זו ברכה ולכן ריבוי ילדים הם שמחה
ואישה שיולדת הרבה כבודה עולה
בנים עדיפים על בנות כי הם יטפלו בהורים בזקנתם, לכן אשה שיולדת רק בנות מצבה רע מזאת שיולדת בנים
אחים יתנו כבוד לאחיהם הבכור שהוא ממלא מקום ההורים.
הילד הוא רכושו של אביו וככזה האב יכול לעשות בו כרצונו כולל לקחת את חייו
מעמד הגבר והאישה בתקופה הטרום חקלאית
לפני המהפכה החקלאית שהתרחשה לפני 12,000 שנה היה האדם מלקט צד ודג מלאכות שאותן יכלו לעשות הגבר והאישה. מצב זה הביא לכך שהתקיים שוויון בין אישה וגבר, כי שניהם יכלו ללקט באותה מידה.
מעמד הגבר והאישה בתקופה החקלאית
מרגע שהחברה האנושית הפכה לחקלאית החל יתרון לכוח הפיזי של הגבר ומכאן והלאה החל מעמדה של האישה לרדת. האישה הפכה ליותר ויותר תלויה בגבר החזק למטרות פרנסה. מצב זה הביא לכך שהאישה היא זאת שעוזבת את בית הוריה ועוברת להתגורר עם משפחת בעלה, למרות שבתורה כתוב במפורש בבראשית פרק ב' פסוק 24 "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד.." פסוק שניתן לפרש בהחלט כהוראה לגבר לעזוב את בית אביו וללכת אחר אשתו אל בית הוריה. מצב זה הגיוני בשל העובדה שהאישה היא זו שנמצאת בעיקר בבית והיא צריכה את עזרת קשרי הדם שלה על מנת ללדת וגם על מנת לגדל את ילדיה. כך היה המצב בחברה המטריארכאליות ונעלם עם המהםפכה החקלאית. באיסלם האישה היא זאת שעוזבת את בית הוריה דבר שהחליש את מעמדה מאד משום שבבית בעלה היא חסרה את הגב המשפחתי, וילדיה והיא הם רכושו של בעלה. במקרה שהאישה תחליט לעזוב או תגורש, היא תאלץ ללכת בלי ילדיה דבר שנשים מעטות תסכמנה לו. כך הופכת האישה לשבויה מרצון ורוב הנשים תעשנה הכול כדי שלא תהיה עילה לגרשן על מנת שלא תופרדנה מילדיהן. אישה תחכה בסבלנות עד שבנה הבכור יגיע לפרקו ויהפוך למגן האישי שלה, ואיש לא יוכל יותר להתעמר בה והיא תהפוך לגבירת הבית. היא זו שתחליט עם מי יתחתן בנה ותאמין בכל ליבה שמה שעבר עליה היה מוצדק. לזכותם של המוסלמים ניתן לומר שהם מודעים לכך שהעובדה שהאישה עוזבת את בית הוריה היא טראומטית, לכן רוב הנישואים נערכים בקרב המשפחה ז"א הבן נושא את בת דודו וזה אומר שהאישה מכירה את משפחת בעלה ואפילו איננה מתרחקת פיזית מבית הוריה. המנהג הזה חכם מבחינה חברתית אך מבחינה גנטית יש לו מחיר כבד בלידת מומים. היום משתדלים להמעיט בנישואי קרובים מדרגה ראשונה. אם נחזור לאיסלם ולערך הכבוד אז ציות לאב ולגברים במשפחה היא חובה שנשים עלולות לשלם בחייהן עבורו. וזה יחשב כ"רצח על כבוד המשפחה". נשים תבצענה בבנותיהן "מילה" כשהן מוציאות לפועל החלטות של גברים, למרות שכל אחת יודעת על בשרה כמה זה נורא.
אם יש היגיון במעבר של האישה מבית הוריה לבית בעלה, הרי שההגיון הוא כלכלי. כי במצב זה האדמות והבית אינם מתחלקים,וזה מאפשר עיבוד חלקלאי רווחי יותר לטובת כולם. הבנים הזכרים שיתגוררו עם ההורים ויוסיפו את נשותיהן לכוח לשיתוף. הבנים יוכלו לבנות בית בכוחות משותפים וההכנסה המשפחתית תגדל.
האישה לצערנו, תנהג בכלתה בדיוק כמו שנהגו בה, וחוזר חלילה ולכן כל שינוי במעמד האישה תלוי באישה בלבד, וזה יקרה ביום שנשים תחדלנה להמשיך את המסורת המתעמרת בכלות, ותחדלנה לבצע מילה בבנותיהן.
הנוצרים הקתוליים
כל הפלגים הנוצריים מאמינים שלידתו של האדם בחטא. "החטא הקדמון" הוא חטאם של אדם וחווה שאכלו מעץ הדעת וכתוצאה מזה נפקחו עיניהם לדעת זה את זה. מאז בני אדם אינם יצירת האל אלא נולדים מיחסי מין שהם תזכורת לחטא הקדמון . על פי הנצרות מי שאחראי לחטא הקדמון זו כמובן האישה, שפיתתה את אדם, וגרמה לו להיזרק מגן העדן. תרומתו של ישו לאנושות הייתה בכך שצליבתו טיהרה את כל הדורות שנולדו בחטא לפניו. אך לאחר מותו של ישו אין מי שיטהר את האנושות מחטא זה, לכן הקתולים מחכים לחזרתו של ישו ושנת האלף היא אחת האופציות. (זאת הייתה הצפייה של נוצרים רבים במילניום השני) מי שנולד לדת הקתולית ילמד מהר מאד שיחסי מין ותוצריו אינם רצויים לכן מי שרוצה להיות רצוי בעיני האל והחברה יבחר בהתנזרות. אמו של ישו הייתה בתולה וגם סבתא שלו -חנה, כי זה מעמיד את מעמדן מעל הנשים הרגילות החוטאות מרים ואמה חנה היו טהורות. הנזירים והנזירות יזכו בהשכלה מה שיעניק להם את הזכות לשלוט באחרים, על פיהם ישק דבר.
וכל השאר? יחיו בהתנצלות על כך שאינם יכולים לגבור על יצרם הבהמי והם ממשיכים את החטא הקדמון. לעובדה זו יש השלכות מעשיות במישור המשפחה והילדים, בכך שילדים אינם יצירה רצויה הם תזכורת לחטא הקדמון ולעובדה שהוריהם לא הצליחו לשלוט ביצרם. הנצרות יצרה את המושג משפחות מרובות ילדים (ולא ברוכות), שזוכות לבוז בניגוד למשפחות בעלות מספר ילדים קטן שמעמדם גבוה יותר. בנצרות הקתולית יש לגדל ילדים כמה שיותר מהר ולכוון להתנזרות ואם לא, אז ששהילדים ידאגו לעצמם כמה שיותר מהר. בתרבות שילדים הם בלתי רצויים החינוך לגביהם נוקשה ומתמקד בדיכוי היצרים והכפפתו לרצון החברה.
מאחר והנצרות הקתולית מתנהלת כחברה מעמדית מבחינה כלכלית, דאגו הורים ממעמד גבוה לנווט את אחד הבנים ללכת למנזר ולדאוג לאינטרסים המשפחתיים-כלכליים שם, (זו הסיבה שהנזרים היו בעיקר מבני האצולה, ורק מאוחר יותר זכו גם בני המעמדות הנמוכים להצטרף למנזרים). ככל שהילד ממעמד נמוך יותר מבחינה כלכלית היחס איליו היה משפיל יותר וספקני (מה כבר יצא ממך?!)
עיקרון נוסף שמדריך את הנוצרי הוא "שיצר האדם רע מנעוריו" ז"א האדם לא נולד לוח חלק אלא נולד עם יצר רע ולכן חובת ההורים וחובתה של החברה לדכא את היצר הרע בכל האמצעים וזה אומר שהפעלת כוח-מכות-הצלפות , הן לגיטימיות על מנת ל"אלף" את הילד ולדכא את היצרים הרעים שבו.
לקתולי יש דרכים לכפר על חטאים יום יומיים בתא הוידוי של הכומר, בקניית כתבי מחילה, בסקרמנטים-טקסי טבילה וכו', אבל זה לא מכפר על "החטא הקדמון".
ומה על מעמד האישה? הילד? הגבר?
האישה אשמה ב"חטא הקדמון" לכן היא זו שתטפל בצאצאים,
יופייה יעמוד כנגדה כי זה מפתה גברים, ולכן יש הצדקה להשחתה של יופייה
האישה מואשמת בכישוף גברים, והדחתם ליחסי מין מה שמצדיק לעלותן באש.
ילדים הם תוצר יחסי מין בלתי רצויים לכן אין מושג של משפחות ברוכות ילדים
אישה מרובת ילדים היא אישה עוד יותר בזויה.
משפחות עם ילד אחד או שניים הם הרע במיעוטו
הגבר במשפחה הוא קורבן האישה שהדיחה אותו מאז בריאת העולם, לכן הוא מוצא את מפלטו באלכוהול ובבריחה מהמציאות בהימורים ומשחקים, והתנהגות זו מתקבלת כנסבלת, או טבעית לגבר, ככל שהאישה קשה יותר הגבר ישתכר יותר ולכן לא יהיה פנוי לפרנס את משפחתו, מאחר וילדים זה לא ערך חשוב אז גם הפקרתם לא ממש מהווה בעיה מוסרית.
ילדים חייבים להצדיק את עצמם, לכן מרגע שהם עומדים על רגליהם עליהם לצאת לפרנס עצמם. יש נטייה להיפטר מ"עודף" הילדים ע"י השארתם בפתח המנזר או הכנסייה, או הקדשתם לנזירות.
האישה נושאת בכל העול של גידול הצאצאים שהביאה על עצמה (שהרי הגבר לא אשם) ועל פרנסתם, אז שתתכבד גם לגדל ילדים וגם לעבוד בכל עבודה אפשרית כדי לכלכל עצמה ואותם.
אין גוף שישמור על כבודה של האישה בנצרות כמו במקבילה המוסלמית-(אח או דוד) . האישה היא אם החטא הקדמון אז שום דבר לא יפחית מחטאה ולכן היא תצא לעבוד וכל מה שנחשב כפחיתות כבוד באיסלם אינו בעיה כלל בנצרות הקתולית, הפרוטסטנטית וגם האורתודוקסית. זנות כדרך להתפרנס היא דרך אפשרית. זו הסיבה שאין לתרבות הנוצרית בעייה עם כל הברים , ומועדני החשפנות שבחלק מהמדינות הגיעו לשיאים של התבהמות שקשה לתאר.
הנצרות הפרוטסטנטית
הדת הפרוטסטנטית אחראית ליצירתו של הקפיטליזם. דת זו מטיפה לכך שליחיד יש זכות על כל העושר ואסור להתערב בכוחות השוק כי האל מכתיב אותם.
מי שנולד פרוטסטנטי, מאמין שבני האדם לא נולדו שווים ויש כאלו שהאל בחר בהם להיות מוצלחים ואחרים נועדו מלידה לכישלון. פרוטסטנטי יקבל את הצלחתו כמתת אל, אבל לא יחשוב שעליו לחלוק את הצלחתו עם אחרים. כי על פי דתו, אין לפרט זכות להתערב במעשהו של האל. אם האל קבע שפלוני יהיה עני אז זהו גורלו, וכל ניסיון לעזור לו פרושו התערבות במעשי האל. ערך החיים בנצרות הפרוטסטנטית תלוי בגורלך ז"א יהיה קושי לתת ולקבל עזרה בשימור החיים, זו הסיבה שעד לשנה האחרונה בארה"ב הגדולה והעשירה לא היה ביטוח רפואי לאומי!!!!
יחד עם זאת הפרוטסטנטים הפכו את קערת הגורל על פיה בדרך מעניינת . מאחר ואיש אינו יודע מהו הגורל שנקבע לו (ביהדות אומרים הגורל הצפוי, ז"א אדם יוצר את גורלו, אצל הפרוטסטנטי אומרים הגורל שנקבע), אז מה שנותר למאמין זה להוכיח שהוא רצוי ע"י האל ושהאל ייעד לו גורל טוב.
מהו גורל טוב על פי הפרוטסטנטי? הצלחה חומרית .
איך מייצרים הצלחה חומרית? פשוט מאד. עובדים קשה בחריצות (שאינה מוכרת באיסלם וגם ביהדות, ואף לא אצל הנוצרים הקתוליים), וחוסכים את כל מה שהרווחת. ז"א לא מבזבזים דבר על מה שלא נחוץ באמת. בנצרות הפרוטסטנטית, אין פינוקים אין מלונות 5 כוכבים כשאפשר לישון בחדר פשוט! אין פזרנות על ביגוד אופנתי... ואין ואין. קונים במכולת שלוש פרוסות נקניק כי אם תקנה 4 אתה עלול לזרוק את הרביעית, וקונים רק מה שצריך ומוכרחים ולא מארחים אנשים בראוותנות ולא.... ולא.... ולא. היהודי והמוסלמי יקראו להתנהגות כזאת קמצנות והפרוטסטנטי יראה בכך חסכנות ופוליסת ביטוח לעולם הבא. החסכנות הזאת היא לא כלכלית היא דתית!!! כי אם יש לי הרבה כסף סימן שאני אהוב האל. הבעיה אצל הפרוטסטנטי היא הרבה יותר חמורה כי היהודי או המוסלמי יכולים לקבוע את מקומם בעולם הבא על פי מעשייהם(תעשה מעשים טובים תלך לגן-עדן), גם הנוצרי הקתולי יכול לקנות כתב מחילה או להתוודות על חטא ולקבל הנחה בעונש הצפוי לו. אך אצל הפרוטסטנטי הגורל שנקבע עוד בטרם נולד לא ישתנה בעולם הזה ולא בעולם הבא (הקתולים, מוסלמים ויהודים מאמינים שבעולם הבא יעשה צדק אם אלו שהיו בסדר) הפרוטסטנטי אינו יכול לשנות את גורלו גם בעולם הבא ולכן זה כל כך עקרוני שיוכיח שהוא עשיר כי עושר פירושו "אני רצוי בעיני האל" ואין דבר חשוב מזה למאמין הפרוטסטנטי. זו הסיבה שבכל המקומות שלשם הגיעו פרוטסטנטים-ארה"ב ואירופה המערבית למשל, ובכל מקום ששם יש פרוטסטנטים הכלכלה היא קפיטליסטית ומאחר והיא באה עם חסכנות, ציות וצניעות, היא הפכה את המדינות למעצמות כלכליות.
מה שניתן יהיה לגזור מדת זו הוא האדרת האינדבידואליזם ז"א הם חייבים על פי הדת שלהם לדאוג קודם כל לעצמם, החינוך יהיה לאינדיבידואלי , המשפחה איננה יכולה להגן עלי ולהתערב בגורלי לכן עדיף משפחה מצומצמת-גרעינית כי הנטל לתחזק אותה קל יותר כלכלית, כמה שיהיו לי פחות ילדים ישאר לי יותר כסף, וכל קשר עם המשפחה איננו יכול לתרום כלכלית אלא אם ההורים עשירים ויוכלו להוריש לך כסף. הקשרים עם הקהילה הם למטרות כלכליות ז"א כל קשר נבחן במה הוא יוכל לעזור לך כלכלית בעתיד. פרוטסטנטי חושב שכדאי שיהיה לו עו"ד בין חבריו וכדאי שיהיו לו רופא בין חבריו וחבר שמצוי בממשל שיעזור לו בשעה הצורך. גם הקשרים עם המשפחה הם על בסיס אינטרסים בהווה או בעתיד.
ומה על מעמד האישה?הילד? הגבר?
אינדיבידואליסטים
האישה דואגת לבעלה בעיקר כי הוא המפרנס שלה ושל ילדיה אבל הוא במקום ראשון לפני הילדים כי הבעל יצרני ומביא פרנסה והילדים הם רק צרכני כסף ולכן מעמדם נמוך יותר וכל מה שצריך זה ללמד אותם לחסכנות, צייתנות וחריצות ושישיגו ציונים טובים כי זה יאפשר להם לקבל מישרות מכניסות בעתיד וזה יקל את הנטל שלהם על ההורים. הורים פרוטסטנטים אינם דואגים לשמור על קשר עם ילדיהם הם יכולים לשמוע על נישואי ילדיהם או לידת נכדיהם בגלויית דואר, חוסר ההתערבות בחיי הילד הוא נר לרגליהם מה שמספרים להם זה מה שהם יודעים ועדיף שלא יספרו להם יותר מדי כי ממילא הם לא מתכוונים לעזור כי זאת התערבות בעינינו של האל.
האישה אחראית ל"חטא הקדמון" ולפיתויי הגבר לכן אין שום מנגנון שישמור על כבודה, האישה יכולה לצאת ולבוא כרצונה, וכל מה שצפוי לה מהגברים שסביבה הוא מה שמגיע לה, כי היא המפתה אותם. מצד שני לא מצפים ממנה לשום התנהגות מוסרית מיוחדת אלא אם התנהגות זו מסבכת את אביה או בעלה. המצב בנצרות הפרוטסטנטית קשה יותר כי אין אופציה להתנזר ולזכות בכבוד החברה. כי הפרוטסטנטים ביטלו את הנזירות. לכן אין שום בעיה לראות את הנערות והנשים במועדונים באירופה המערבית מעורטלות ומתנהלות מינית בדרך שהן שאנשי המזרח רואים בזה חילול הקודש.
הילדים צייתנים אין להם זכות דיבור בחברת מבוגרים "ילד יכול להראות אך לא להשמע" וכמובן עונשים גופניים "רצויים"
האוונגליסטים
היחידים שיצאו מהנצרות הפרוטסטנטית ועשו מהפך במעמד האישה הם האונגליסטים.
כל מה שציינו לעיל לגבי באישה וחלקה בחטא הקדמון מתבטל אצל האוונגליסטים ברגע שהאישה מתחתנת והופכת לאם. ברגע זה היא מתטהרת ומעמדה עולה על מעמד הגבר שנותר חסר חוט שידרה. יחד עם זאת האישה תעשה הכול כדי לעזור לו. בניגוד לזרמים הנוצריים שתוארו לעיל הגבר האוונגליסטי מחוייב לפרנס את המשפחה וריבוי ילדים זאת ברכה נשים אוונגליסטיות היו מנהיגות שתיקנו את העולם. הן פעלו כנגד העבדות הצליחו לגרום ל"תקופת היובש" בארה"ב שבה נאסר על מכירת אלכוהול.
האונגליזם יצר היפוך במעמד הגברים והנשים , אם בנצרות הקתולית האישה היא אם כל חטאת ז"א ובגלל חטאה כל האנושות נגועה ויחסי מין הם טומאה, הרי שהאוונגליסטים הופכים את האישה הנשואה לעליונה על הגבר כי ההורות מקדשת אותה והגברים האוונגליסטים מתחנכים על פי מודל הגבר העובד והמפרנס את המשפחה, בניגוד לגברים קתוליים שאינם רואים את חובתם לפרנס את המשפחה כי ממילא הם אינם טובים מסתם בהמה ובכלל משפחה וילדים זה פרי של יחסי מין טמאים.
הגיאוגרפיה ומעמד האישה
מעמד האישה הילד והגבר הם נגזרת מהדת והגיאוגרפיה המקומית כאשר אנו בחברת שפע חקלאית או עירונית ואין בעיה להאכיל צאצאים רבים, הקשיחות כלפי נשים יורדת, וכאשר החיים הכלכליים קשים וקשה לכלכל את הדור הבא ההתייחסות אל הנשים היא קשה יותר .
אשה בעצם טבעה היא המייצרת את הדור הבא, זקוקה לתמיכה בלידה ובכלכלתה כשהיא מגדלת ילדים צעירים, אם יש די גברים בחברה אז מעמדה של האישה יהיה סביר כי לא תהיה תחרות על הגברים הפנויים אבל אם החיים קשים או אלימים, וגברים רבים נהרגים בקרבות, או בעבודות שמקצרות את חייהם אז מעמד האישה ירד כי יהיו יותר נשים מגברים וערכם של הגברים יעלה, ואז נשים על מנת לזכות בפרנסה תסכמנה לפוליגמיה ז"א גבר אחד ישא כמה נשים .
בצורה פרדוקסלית חברות אלה יעדיפו שיולדו בהם בנים ואישה שתלד בן, מעמדה יעלה ביחס לאישה שתלד בנות. בחברות קשות יום אלה, שהגברים מתפרנסים מעבודות שמקצרות את חייהם, לידת בנים היא גם בעלת חשיבות כי הבנים הופכים מהר מאד למפרנסים המחליפים את אביהם או מסייעים לו. הגברים והמשפחה כולה רוצה שיהיו עוד בנים שיסייעו בנטל העבודה, ואילו הבנות נשארות בבית שם כביכול העבודה קלה יותר וממילא על עבודה קלה "זוכים" במעמד נמוך יותר. צריך להוסיף שעבודה שאיננה מייצרת כסף איננה מעניקה מעמד וממילא נשים שמגדלות את ילדיהן לא יכולות להרוויח כסף, אלא אם היא מגיעה עם נדוניה נכבדת מבית הוריה ואז מעמדה בהתאם.
לעיתים מעמד האישה הוא נגזרת של מס' הילדים שילדה . לאה אשת יעקוב אבינו הייתה ברוכת ילדים לעומתה רחל העקרה סבלה את בוז החברה וכשכבר הצליחה ללדת שני ילדים מתה בלידתה. מותן של נשים בלידה יצר מעמד נוסף בקרב נשים : אישה חזקה פיזית הייתה בעלת מעמד גבוה על פני אישה חלשה וחולנית. באירופה שהייתה נגועה בשחפת אישה שמנה הייתה מבוקשת ובעלת ערך רב יותר, כי חולי שחפת היו רזים (מכאן הכינוי שחפנים לרזים), ואף אחד לא רצה לשאת אישה חולת שחפת כי זה היה נטל שאף אחד לא רצה.
היתרון הפיזי היה משמעותי מאד בחברה החקלאית- אישה עזרה בעבודות החקלאות ולכן ככל שהייתה חזקה יותר ערכה עלה,
העובדה שאין שום דרך לדעת מתי האישה פוריה גרם לכליאתה של האישה על מנת שלא תתעבר לגבר זר. בחברה הדמוקרטית היוונית שאזרחות הייתה בעלת ערך כלכלי גבוה כלאו את הנשים בביתן על מנת שלא תלדנה חלילה אזרח לזר שירוויח בכך אזרחות (גריין-כרד). גם החברה המוסלמית שמקורה נוודי כולאת את האישה בבית כי גבר מסרב לפרנס ילד שאינו שלו ביולוגית, מה שהביא לכליאתן של נשותיהם ובנותיהן, ולא רק באזורי המדבר.
בתרבות המוסלמית והיהודית שהאחריות ההדדית היא העיקר (ציינו לעיל שמתן צדקה ושוויון חברתי הם עיקר חשוב ) התפתחה תרבות של משפחה מורחבת שאחראית לכל חבריה כי כך יכלו המוסלמים לשרוד טוב יותר במדבר , והיהודים שנרדפו בכל מקום בעולם שרדו טוב יותר במשפחות מורחבות שהתפתחו לקהילות שהחבריהם היו ערבים זה לזה. ההבדל בין היהדות לאיסלם הוא בקדושת החיים שעל אף האחריות ההדדית יהודי לא יעז להרוג את בתו או אשתו על כבוד המשפחה ואילו באיסלם זה יקרה כי הכבוד ושמירה על הכבוד בדרגה גבוהה יותר מהחיים.
כך לא רק הקושי להתפרנס אלא גם האחריות ההדדית יצרו באיסלם מוסכמה שבה כבוד הגבר כולל את כבודה של האישה וילדיו, ז"א כל מעשה של האישה בניו ובנותיו "נזקפו" לזכותו או לגנותו, בחברה הנוודית גבר לא יכול היה להתקיים אם פגעו בכבודו –כבוד הוא עיקרון מקודש שמאפשר חיים במרחב כל כך פתוח וחסר גבולות פיזיים, ולכן העמיסו על הגבר גם את כבוד האישה וילדיו מה שאילץ אותו למצוא מנגנונים לשלוט בהם גם כשהוא רחוק. ביהדות הגבר בעל חובות והאישה בעלת חובות וכל אחד לעצמו מחויב בכבודו, ואפילו ילדים נשענים על הוריהם רק עד גיל 13 כאשר בטקס בר-המצווה האב קורא בקול מול כל העדה "ברוך שפטרנו מעונשו של זה..." ז"א עד גיל 13 חטאי הבן על האב ומשם והלאה על הבן עצמו.
בשל העובדה שהיהודים חיו בקרב המוסלמים הם אימצו את התרבות המתייחסת לאחריות הבלתי נגמרת אל האישה והילדים, וזה מה שקרה גם ליהודי אירופה שהעתיקו את מנהגי הנוצרים שנתאר בהמשך.
באירופה הגברים החופשיים היו לוחמים –אבירים. הם יצאו למלחמה ונעדרו זמן רב מהבית, בזמן העדרם הם דאגו שתשמר תומתה של האישה בעזרת חגורות צניעות שהיו אביזר ממשי לנשים רבות בימי הביניים, או שאישה הועברה למנזר לתקופת בה הגבר נעדר. כל זה כמובן בשל החשש של הגבר שיאלץ לפרנס ילד שאינו שלו. במילים אחרות כל זמן שהאישה הייתה תלויה בגבר לפרנסתה ונעדרה אמצעים משלה, היא הייתה תלויה בחסדי בעלה וברעיונות המטורפים של החברה שבקשה להבטיח שהגבר לא יאלץ לפרנס צאצא לא לו. במצבים שהאישה הייתה עשירה ז"א הביאה נדוניה נכבדה מהוריה מצבה היה שונה לחלוטין וברוב המקרים היא נהגה כרצונה, חלק מהנשים כפו על עצמן התנהגות צנועה וחלק אחר החזיק מאהבים לרוב.
כזה היה המצב במקומות שהתנאים הגיאוגרפיים מכתיבים את עליונות הגבר ז"א שהכוח הפיזי היה הכרח הישרדותי. באותם מקומות כשנוצרו "חלונות" שאפשרו לאישה למצוא דרכים להתפרנס והתלות בגבר קטנה הדבר איים על הסדר החברתי והחברה סיכלה זאת ומנעה מהאישה לרכוש השכלה ומקצוע כך לא תוכל להווה תחרות לגברים. הרבה ביקורת נשמעה בנושא זה על כך שנשים מוכנות להשתכר פחות ובכך יוצרות תחרות בלתי הוגנת לגברים. כך גם לגבי עבודת ילדים. הרצון של הגברים למנוע מנשים להתחרות בהם אילץ לא מעט נשים בשעת מצוקה להתפרנס מזנות כי זה הדבר היחיד שלא היווה תחרות לגברים. היו נשים שנעו עם הצבאות והתפרנסו מכביסת בגדי החיילים ממתן עזרה רפואית כשחלו, מכירת משקאות אלכוהוליים, ולרוב גם התפרנסו מזנות. העיסוק בסיעוד היה של נזירות וכל האחרות באו ממעמד מאד נמוך עד לשינוי הדרמטי שעשתה פלורס נייטינגל[4] שבאה ממעמד גבוה ובחרה בסיעוד.
בדיוק על פי אותו היגיון מספרי עלה מעמדן של הנשים באירופה פלאים. לאחר שתי המגפות השחורות (בשנת 543 ובשנת 1343) במגפה השחורה של המאה ה-14 התדלדלה אוכלוסיית אירופה וכל המבנה הפיאודלי של החברה זועזע. אריסים חקלאיים מתו יותר מהאצילים כך שהאצילים שנותרו לא ידעו ולא יכלו לעבד את שדותיהם. אלו התחננו שהאריסים שנותרו בחיים, יבאו לעבד את אדמותיהם והיו מוכנים להעניק להם אדמות אם יסכימו לבוא. במילים אחרות מעמדם של האריסים עלה פלאים. מאחר ובחקלאות עבדו גם נשים התחרות זיכתה גם את הנשים בעליית מעמדן.
דוגמא זאת מלמדת כיצד אירועים מקריים שינו את פני החברה. גם מלחמות הדת בין הפרוטסטנטים והקתולים במאה ה-16 קטלו שליש מאנשי אירופה מה שגרם לנותרים לעלות בערכם. שוב ככל שנשים השתתפו פחות בקרבות ושרדו יותר, מעמדן כחקלאיות עלה. מעמדן הנשים עלה גם כשהתפתחה התעשייה באירופה ובתי החרושת שמוקמו בעיר, בחרו להעסיק נשים שנמצאו מתאימות לבצע את עבודת הידיים הפשוטות ואלה היו בעיקר רווקות שהצליחו להתפרנס ולהרוויח כסף.
כבר נאמר לעיל שמעמד האישה בנצרות הקתולית היה נמוך מראש בשל "החטא הקדמון", ואישה שלא בחרה בנזירות הייתה חטא מהלך בהתגלמותו. אם נוסף לזה הייתה יפה הייתה לא פעם נחשדת בכישוף ומועלית על המוקד. העובדה שהמעמד העליון בקתוליזם היה זה שבחר לא לקיים יחסי מין ולא ללדת ילדים גרם לכך שלילדים בחברה היה מעמד נמוך, וממילא לאישה שנושאת בנטל שלהם גם כן. כל זה עומד בניגוד חריף למעמדה הגבוה של האישה ברוכת הילדים באיסלם וביהדות. וכאן שוב כדאי להזכיר שלמרות שיהודי אירופה מתייחסים אל ילדיהם בחרדת קודש, כמו כל יהודי, הרי שיחסם לריבוי ילדים דומה ליחס החברה האירופאית שבה גדלו. כל התיאוריות החינוכיות שהתפתחו במאה הקודמת, והיו חדשניות ביחסן האוהד לילדים נולדו על רקע המצב שבו ילדים אינם שמחה אלא תזכורת תמידית לחטא הקדמון., מכאן קצרה הדרך ליחס אל הילדים שכאשר הם גדלים להיות גברים, הם מרשים לעצמם להשתכר כדרך חיים, לוותר לעצמם ולהתנער מאחריות למשפחה, בעיקר למשפחה המורחבת הורים וקרובים. מצב זה עיצב את המשפחה הגרעינית במערב.
תופעת ההתבהמות והיחס לאלכוהול ולילדים קיימת עד היום בצורה בולטת בדרום אמריקה, באירופה ובארה"ב.
מן הטעמים שצויינו לעיל מספר הלידות באירופה ובאמריקה הצפונית היה/והינו נמוך ולא פלא שהגלולה למניעת הריון הומצאה במערב דבר שלא יכול היה לקרות בתרבות המזרחית. כאשר מספר הלידות נמוך נשמר יחס שוויוני בין המינים. הסיבה ללידת צאצא בתרבות המערבית היה כתומך לעת זקנה ולשם כך הבת ראויה יותר מהבן.
האישה באירופה
מעמדה של האישה עלה ביבשת אירופה (והועבר על ידי הגירה גם אל אמריקה הצפונית), בשל קטסטרופות שפקדו את היבשת. היבשת הייתה די מדולדלת כבר מהמלחמות שתוארו לעיל וכשהגברים התרבו והחלו להפריע הם נשלחו למסעות הצלב שם מצאו רבים מהם מחילה לעוונותיהם אבל מצאו גם את מותם, המגפה השחורה ב-1343 קטלה את מחצית אירופה, ומלחמות הדת אח"כ המשיכו את הדילול הגברי האנושי. מלחמת העולם הראשונה ב-1914-1917 קטלה כ-13 מליון איש רובם גברים כחיילים, והשפעת הספרדית שפרצה מיד עם סיומה של מלחמת העולם הראשונה קטלה בין 20 ל-40 מליון אזרחים שוב מעל מחציתם גברים. עם נוסיף את אלו שנקטלו במלחמה שהיו ברובם גברים נגיע ל-כ-30 מליון גברים שהשאירו את אירופה חסרת כוח עבודה. אל הואקום הזה נכנסו נשים בהתחלה בלית ברירה ולאט לאט למדו את העבודה ודרושו זכות לעבודה. מלחמת העולם השנייה 1939-1945 קטלה כ-50 מליון איש רובם גברים, עקרות בית החליפו את הגברים בתעשייה ובמינהל , וכשהגברים חזרו, וחזרו מעטים מאלו שיצאו, נותר מקום רב לנשים להישאר ולעבוד. ולאט לאט הן החלו לאהוב את העבודות הללו. כשרובן ויתר על הקמת משפחה ופיתח קריירה . בתרבות שילדים זאת לא ברכה ומשפחה זה לא דבר שיש לו יתרונות בעיקר כשהגבר שלך מרבה להשתכר ולא מפרנס, ויתור על משפחה לא היה קורבן גדול. צריך לזכור שויתור על משפחה היה אידיאל שעודד נזירות אז נשים שפיתחו קריירה הרגישו קצת נזירות וזכו לעצמאות , תגמולים מאד ממריצים בחברה שאלו הם האידיאלים שלה.
לדברים לעיל יש להוסיף את האופנה שפשטה באירופה המערבית לאחר מלחמת העולם הראשונה והיא ויתור על לידת ילדים משפחות שהיו בהם מספר גדול של אחים שנולדו לפני מלחמת העולם הראשונה החליטו להתחתן אך חלקם לא ילד ילדים והחלק האחר ילד צאצא אחד, והצאצאים הללו נחשבו ליורשי האחים שהיו חסרי ילדים בתמורה לתמיכה בהם לעת זקנה, כל ילד ידע את מי הוא יורש ואת מי עליו לסעוד לעת זקנה.התופעה הזו הביאה לירידה דרסטית בילודה מה שאילץ את אירופה להכניס מהגרים מהעולם השלישי שיאזנו את הילודה השלילית. מהגרים אלו באו בעיקר מהעולם המוסלמי, ואת תוצאות המצב הזה חווים האירופאים לטוב ולרע בהווה.
נכון להיום מרבית הנשים הנוצריות באירופה שפיתחו קריירה הן רווקות או גרושות ז"א עבודת נשים איננה משתלבת בהקמת משפחה מדינות בעלות ריבוי טבעי שלילי מעודדות מוסלמים להגר למדינותיהם או מעניקות חופשות לידה מפליגות לנשים על מנת שתסכמנה ללדת. עד לאחרונה נשים עובדות בעלות משפחה השתייכו למעמד הנמוך והעני שיציאתן לעבודה היא מכורח העובדה שנותרו ללא בעל או שהבעל נוהג להשתכר במקום לעבוד.
סיכום
לסיכום ניתן לומר שמצבן של נשות אירופה ואמריקה עלה פלאים בנסיבות אנושיות טראגיות ואילו בארצות אסיה ואפריקה שלא נוצרו הנסיבות הללו המצב נותר על כנו. גם המצב הגיאוגרפי הקשה באסיה ואפריקה שמחייב כוח פיזי רב כדי לשרוד העלה את מעמד הגבר וגם הדתות השולטות שם מאדירות את הזכרים והנשים נותנות לכך יד ז"א נשים מאמינות באמת ובתמים שאם נולד להן בן הוא עדיף על הבת שנולדה להן. ז"א מעמד האישה הוא נגזרת של מספרן של נשים באוכלוסיה.
סה"כ הלידות בתרבות המוסלמית/יהודית זאת ברכה, מעמד האישה ברוכת ילדים גבוה. בתרבות הקתולית/פרוטסטנטית ילדים הם תזכורת לחטא הקדמון, לכן האישה לא זוכה למעמד בשל לידת ילדיה. מלבד בנצרות האוונגליסטית שהיא קבוצה מצומצמת בנצרות.
מעמד הגבר נגזר מכושר ההשתכרות שלו ובמצב שמשפחה זקוקה לשתי משכורות כמו בישראל מעמד האישה העובדת עולה (וממילא זו שלא עובדת נמוך).
מעמד האישה הוא נגזרת של העדריות הגבר מהבית שגורם לכליאתה או ליצירת מנגנונים לשמירה על צניעותה.
חברה שהישרדותה תלויה במשפחה המורחבת תחייב את הגבר בכבודה של האישה וילדיו, וזה יצור מערכת של ציות והקפדה על התנהגות האישה שעלולה להגיעה לאלימות ולרצח על כבוד המשפחה. האיסלם ודת המדבר מאיימת על חייה של אישה שמעזה לגלות זהות נפרדת מהגבר שלה ולעמוד על דעתה, אך היא רואה באישה את כבודה של המשפחה וזה מעמד גבוה
חברות ברהמיסטיות שרואות את העולם הזה כגלגול מיותר אם נולדת למעמד הלא מתאים ומצבך הכלכלי רע אז כשהדת איננה כורכת את כבוד האישה בכבוד הגבר מתקבל מצב שהורים מוכרים את בנותיהם לזנות כמו בהודו , נפאל , ובורמה
ואילו בחברה היפאנית בדת הזן והבודהיזם הכבוד לאבות המשפחה גורם לכך שהבן הבכור חי עם הוריו דבר שגורם לכך שהבנים הבכורים ביפאן אינם רצויים כחתנים ואם אין להם הרבה ממון מצבם לא טוב, הגבר ביפאן הוא המפרנס אבל האישה היא שר הכספים של הבית והוא מקבל דמי כיס. כמו הקתולי ולא מאותן סיבות היפאני שותה אלכוהול במסגרת בילוי חברתי אחרי העבודה –זה מקל עליו לשחרר את הלחצים העצומים המופעלים עליו להצליח. ילדים בחברה היפנית הם בבעיה כי הם חייבים לממש את צפיות הוריהם אבל מאחר וערך החיים אינו אידיאל יש בחברה היפאנית התאבדיות רבות , קראושי-מות על קדושת העבודה, והסתגרות מפני העולם החיצוני אם נכשלת. ז"א הצלחה חשובה יותר מהחיים לכן נשים תעשנה הכול כדי שילדיהם יצליחו אפילו אם יהיה עליהן לשבת בכיתת הבן כשזה חולה על מנת שלא יפסיד חומר לימודי. אישה בחברה היפאנית . נדרשת להשכלה ולמיומניות שתעמדנה דור מוצלח של גברים. קריירה מפתחות רק רווקות (ראה בסרט"כבוד ורעדה" )
שאלות
מעמדות חברתיים –מעמד הגבר והאישה בחברות שונות
1.מדוע כדאי לאדם להיות יצור חברתי?
2. מהו המחיר לחברות בחברה האנושית
3. מה היתרון של החוק האלוהי בהשוואה לחוק מדינה?
4. מהו יחסה של הדת הברהמיסטית לבעלי חיים?
5. מה יהיה יחסה של הדת הברהמיסטית לשירותי רפואה, ומדוע?
6.מה יחסה של הדת הברהמיסטית למעמדות של בני אדם?
7. מה היחס להתאבדות? לשריפה של אישה חיה עם בעלה המת, ומדוע?
8. כיצד יתרגמו עקרונות אלו לחינוך הביתי (ההורים),ולחינוך החברתי (ביה"ס).
9. מה מעמדו של האדם ביהדות ומה מעמדם של בעלי חיים?
10. מה היחס לחיים ביהדות ואיזה השלכות יש לכך על המקצועות שאליהם מכוונים במסגרות החינוך? חזור לשאלה זו לאחר שתקרא את הכתוב לגבי היחס בנצרות למקצועות הסיעוד?
11. על איזה עיקרון יהודי עונה הדרישה למתן צדקה? מה התגמול למי שנותן צדקה? על מה זה מלמד?
12. מדוע הואשמו היהודים בהפצת הקומוניזם בעולם ?
13. למה יהודי לא יכול לחיות על אי בודד?
14. אילו השלכות יש לעקרונות היהודיים על חיי היום יום, ועל מערכת החינוך?
15. מה הקשר בין העקרונות היהודיים להכנסתם של פעוטות למעונות מוקדם מן הנדרש?
16. אילו עקרונות בדת המוסלמית דומים לאלו שביהדות וכיצד הם באים לידי ביטוי בחיי היום יום?
17. מהו הערך העליון באיסלם וכיצד הוא בא לידי ביטוי בחיי היום יום?
18. כיצד העקרונות המוסלמים באים לידי ביטוי במעמד האישה והילד?
19. מדוע האישה ביהדות פטורה ממצות רבות?
20. מה מעמד הילד ביהדות?
21. מדוע היה שוויון גדול יותר בין המינים בתקופה הטרום חקלאית ומה קרה אח"כ?
22. כיצד העובדה שהאישה הנישאת עוזבת את בית הוריה פגעה קשות במעמד האישה?
23. מהו העיקרון הדתי המנחה בחיים הנוצריים הקובע את מעמד המינים?
24. מדוע נזירות היא אידיאל נוצרי?
25 מה מעמדו של מי שלא מתנזר ומה ההשלכות לכך על החברה ועל הילדים?
26. כיצד מכתיב הרעיון "יצר האדם רע מנעוריו את החיים ומערכת החינוך?
27 מה ההבדל בין הדת הנוצרית הקתולית והפרוטסטנטית וכיצד העקרונות השונים מכתיבים את מערכת החינוך? נסה לרשום את השונות בטבלה.
28. מה מיוחד בדת הנוצרית האונגליסטית בהשוואה לקתולית והפרוטסטנטית?
29. מה היו הסיבות ההיסטוריות לעלית מעמדן של הנשים באירופה?
30.סכם בטבלה ת דרכי החינוך של הדתות השונות
31. מה מעצב את מעמד הגבר והאישה ביפאן
[1] זה המתבטא בד"כ בויתור על זכויות בסיסיות וציות לחוקי החברה. הויתורים הנדרשים מהיחיד הם רבים החל מהפרשת חלק מההכנסה, דרך ויתור על חופש פעולה, כמו גיוס לצבא, חובות נהיגה, (לחגור חגורת ביטחון, לחבוש קסדה ), חובת כלכלת האישה והילדים, ועוד. לא תמיד ברור לכל פרט בחברה מדוע עליו לעזוב חיים נוחים ורגועים, להיכנס למדים ולציית למשמעת הצבאית ולתנאי החיים הנוקשים וחסרי הזהות בצבא, ולמרות זאת הדבר נכפה על המבינים וגם על אלו שלא. המשתמטים נענשים. ועל הויתורים הללו יש להוסיף גם ויתורים סמויים כמו אופנה שעל פיה אנו מתלבשים, מארחים, ומתנהגים וגם משמעת דתית.
[2] כך מי שנולד לקסטת הברהמינים שהם כהני הדת אינו יכול להתחתן עם בת של קסטת הסודרא שהם אריסים משועבדים, ואם נולדת לכת הטמאים נולדת לנקות את הזוהמה שמשאירים אחריהם המעמדות הגבוהים שלעולם לא יתחתנו ולא יגעו בך גם כשתתבוסס בדמך ברחוב לעיני כול העוברים ושבים, כי אתה טמא. הברהמיזם מאד מורכב אפשר לנסות להסבירו בפירמידה של מעמדות.
כהני הדת=הברהמינים הם המעמד הגבוה
אחריהם אנשי הצבא= קשארטריא,
אחריהם בעלי האחוזות והסוחרים =ויסיא
וכולם חיים על זעת אפם של האריסים המשועבדים והאיכרים =סודרא,
ובתחתית הסולם הטמאים שהם מוקצים וחיים בזבל תרתי משמע.
[3] על האיסלם והיהדות נכתב פרק נפרד
[4]http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%A1_%D7%A0
%D7%99%D7%99%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%99%D7%9C
