נייר עמדה
 
 מוגש ע"י השדולה הישראלית למען קשישים
לחברי הכנסת ונציגי הציבור
 
להלן מובאת עמדת השדולה הישראלית למען קשישים (להלן:  השדולה) באשר להקמת יחידה ממשלתית שתקרא:

 הממונה על זכויות מעסיקים בענף הסיעוד

 
 
י"ז אדר ב, תשפ"ב
 20.03.2022
 
 
כתב וערך:
איתן בנימין: מייסד ומנהל השדולה הישראלית למען קשישים
 
נייר עמדה:
הקמת יחידה – הממונה על זכויות מעסיקים בענף הסיעוד
 
רקע כללי:
החל משנות ה- 90 נכנסו לישראל אלפי עובדים זרים, בעיקר בתחומי הסיעוד, החקלאות ובניין.
עם השנים תופעת העובדים הזרים בישראל הפכה חלק משמעותי ממרקם החברתי והתעסוקתי במדינה ישראל, דבר המצריך התאמות מבניות למצב החדש.
מבוא:
הגידול בעובדים הזרים המגיעים לארץ, חייב את המדינה כגורם הרשמי להקים יחידות ממשלתיות בעלות סמכויות פיקוח ואכיפה כדי לשמור על זכויות העובדים הזרים. במקביל ,קמו ארגוני סיוע חוץ ממשלתיים, שנותנים סיוע רב לעובדים הזרים בתחומים רבים ומגוונים.
אולם, לכ- 80,000 מעסיקים סיעודיים, חסרי ישע, נכים וקשישים ,אזרחי המדינה ,אין כל גוף ממשלתי ואו חוץ ממשלתי שאמור להגן עליהם ועל זכויותיהם בעבודה ,משכך, חשופים המעסיקים הסיעודיים לתביעות שרירותיות, איומים מצד עובדים זרים בתביעות בחלקן הגדול לא מוצדקות, ואין שום גורם שיכול לסייע להם במצבים אלה, מכאן ,בשנים האחרונות, נאלצים המעסיקים הסיעודיים להתמודד עם תביעות עובדים זרים שמבוססות על שיטת "מצליח". לכן, יש צורך דחוף בהקמת יחידה במסגרת משרדי הממשלה שתגן על זכויותיהם של המעסיקים מפני שרירות לב, וניצול נלוז של מצבם הרפואי והכלכלי.
עובדים זרים בישראל - סקירת נתונים כללית: 
על פי דוח נתוני זרים בישראל של רשות האוכלוסין וההגירה, נכון ל- 0221.12.31 כמות העובדים הזרים החוקיים ששוהים בישראל בענפים השונים, נאמד ב- 017,104, בנוסף כ- 197,19 שוהים שאינם חוקיים, סה"כ כ- 214,123 עובדים זרים ששוהים בישראל בכל הענפים )סיעוד, בניין, חקלאות, חקלאות עונתית, מסעדות, תעשייה ושירותים, מומחים(. 
מיתוך הנתונים הללו, בענף הסיעוד ישנם כ- 509,57 עובדים זרים השוהים בישראל באופן חוקי, בנוסף ל- 039,14 בלתי חוקיים, סה"כ עובדים זרים השוהים בישראל בענף הסיעוד נאמד ב- 548,71 עובדים. מהנתונים עולה כי ענף הסיעוד הוא הדומיננטי בתחום העסקת עובדים זרים בישראל.
 
 

גופים ממשלתיים – המסייעים לעובדים זרים

במסגרת חלוקת הסמכויות לטיפול בנושא העובדים הזרים בישראל בין משרדי הממשלה השונים, נכנס לתוקפו בשנת 2010 תיקון לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991. בהתאם לתיקון זה ,הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה היא רשות המתמקדת בתחום שמירת זכויותיהם בעבודה של הזרים המועסקים בישראל.
הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה ממלאת את כל תפקידיו ומפעיל את סמכויותיו בהתאם לסדרי עדיפויות הנקבעים על ידיו ,לאחר היוועצות עם גופים ציבוריים ועם ארגוני זכויות שלדעתו נוגעים בדבר.
על פי החוק, סמכויות הממונה הן לפעולה בארבעה מישורים עיקריים^[1]:

1. הסברה
2. הסדרה
3. תלונות
4. תביעות אזרחיות הסברה:

• הממונה, מוסמכת, בין היתר, לעסוק בטיפוח תודעה ציבורית לעניינים שבתחומי תפקידה, באמצעות חינוך, הדרכה והסברה.
• הממונה עוסקת, בין היתר, בפרסום זכותונים; בפרסומי חקיקה ונהלים רלבנטיים לעובדים ולמעסיקים; בפרסומים אחרים: של פסקי דין ומידע נוסף הרלבנטי לעובדים הזרים ולמעסיקיהם.
• באתר האינטרנט מוקצה חלק נפרד המיוחד לקיום תקשורת ישירה ועדכנית בין הציבור

)ובכלל זה העובדים הזרים ומעסיקיהם( לבין הממונה.

• במסגרת זאת הממונה עוסק גם במתן תשובות לפניות ולשאלות של ציבור העובדים והמעסיקים בנושאים הקשורים לזכויות העובדים הזרים בעבודה.

הפניה לממונה אפשרית במגוון רחב מאד של שפות. הפניות מתורגמות לעברית והמענה ניתן ,במידת האפשר, בשפה שה הוגשה הפניה.
 
                                                           
 

הסדרה

במסגרת זאת מוסמכת הממונה, בין היתר, לשתף פעולה עם גורמים בתוך הממשלה ומחוצה לה, ובכלל זה עם מעסיקים ועם עובדים .מטרתו של שיתוף הפעולה הזה היא, בין היתר, לקדם קביעת נהלים ופעולות שמטרתם להסדיר את נושא ההעסקה של העובדים הזרים, מתוך שמירה על זכויותיהם ומתוך שמירה על האינטרסים של מדינת ישראל ואזרחיה.

תלונות

במסגרת זאת מוסמכת הממונה, בין היתר, לקבל תלונות שעניינן פגיעה בזכויות של העובדים הזרים בעבודה על ידי מי שמעסיק אותם, מי שתיווך אותם לעבודה בישראל, או מי שמעסיק
אותם    בפועל.    לאחר    קבלת    התלונה    מוסמך    הממונה        לעסוק בבירורה.
הפניה לממונה אפשרית במגוון רחב מאד של שפות. הפניות מתורגמות לעברית והמענה ניתן, במידת האפשר, בשפה שבה הוגשה הפניה.
לצורך בירור התלונה הממונה מוסמכת, בין היתר, לדרוש ממעסיקם של העובדים הזרים או ממי שתיווך אותם לעבודה או ממעסיקם בפועל, נתונים אודות העסקתו של עובדים אלו.
בהתאם לחוק, אי-היענות לדרישה של הממונה בקשר לבירור תלונה – תיחשב עבירה פלילית על כל המשתמע מכך. כמו-כן הממונה מוסמך, לצורך בירור התלונה, או לכל צורך אחר לשם מימוש סמכויותיו, לדרוש מידע מכל גוף הנתון לביקורת מבקר המדינה, ובכלל זה כל ידיעה מסמך או דין וחשבון, שהם בתחום סמכותו של אותו גוף.
לאחר בירור התלונה מוסמכת הממונה לנהוג באחת מן הדרכים שלהלן:

• לדחות את התלונה על הסף
• להפנות את התלונה לבירור על ידי גוף אחר שמוסמך לעשות זאת
• להפנות את המתלונן והנילון להליכי גישור
• להגיש או להצטרף לתביעה אזרחית את זכויותיהם בעבודה של העובדים הזרים

תביעה אזרחית

זהו מישור פעילות חדש שהממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה מוסמכת לעסוק בו. תחום פעילות זה מתבקש לשם קידום היעד האסטרטגי של המדינה לשמירה על זכויות העובדים הללו ועל זכויות העובדים אזרחי המדינה, שלא יגררו לקיפוח בעקבות קיפוח זכויותיהם של העובדים הזרים.
תחום עיסוק זה הוא בשני מישורים עיקריים:

• במישור האחד – מדובר בהתערבות של הממונה בהליכים משפטיים, שלא הוא יזם ,המתנהלים בעניינים שבתחום התפקיד של הממונה. ההתערבות תהיה לפי בקשת בית הדין או לפי בקשת הצדדים או ביוזמה של הממונה. ההתערבות תהיה ברשות בית הדין לעבודה או בית משפט מוסמך אחר שההליך מתנהל בפניו
• במישור השני – מדובר בתביעות ביוזמת הממונה. הממונה מוסמך לנקוט יוזמה לתביעות שכאלה בעקבות ממצאים, אליהם הוא מגיע בבירור התלונות המוגשות לו ,אודות הפרות של זכויות העובדים הזרים בעבודתם.

הממונה מוסמך להגיש תביעות שכאלה כנגד מעסיקי העובדים הזרים, מי שתיווך אותו לעבודה או כנגד מי שמעסיק אותם בפועל.

רשויות מוסמכות נוספות בנושא עובדים זרים

מינהל הסדרת ואכיפה – במינהל מרוכזות הסמכויות להסדרת שוק העבודה בישראל, לאיתור הפרה של זכויות עובדים בישראל ולאכיפת הוראות חוקי העבודה, במטרה להביא למיצוי זכויות העובדים, לרבות עובדים זרים, בישראל .
רשות האוכלוסין וההגירה – הרשות ממונה על הרישוי והפיקוח בתחום העסקת עובדים זרים ,לרבות גיוס העובדים ותיווך בין עובדים ומעסיקים לעבודה בישראל. זאת לרבות מתן רישיונות והיתרים לעובדים ולמעסיקים, לחברות לתיווך כח אדם בין ארצי בתחומי הסיעוד והחקלאות וכן לחברות כח אדם להעסקת עובדים זרים בתחום הבניין .מידע בדבר קבלת היתר להעסקת עובד זר ,וכן בדבר התנאים לקבלה ולהארכה של אשרה ורישיון לישיבה בישראל לצורך עבודה ,באתר רשות האוכלוסין וההגירה.

עמותות וארגונים הומניטאריים – גופי סיוע נוספים

בנוסף לגופים הרשמיים של המדינה, ישנם מספר ארגונים שתחום העיסוק שלהם הוא עזרה לעובדים זרים, כאשר כל אחד מהם מתעסק בתחום מעט שונה. יחד הם יוצרים מכלול התומך בסוגיות השונות הצצות בחייו של כל עובד זר הזקוק לתמיכה כלכלית, חברתית, רפואית ומשפטית ואלה הם:

1. קו לעובד
2. מוקד סיוע לעובדים זרים
3. רופאים לזכויות אדם – ישראל
4. משפחה חדשה
5. האגודה לזכויות האזרח
6. מסיל"ה – מרכז סיוע ומידע לקהילה הזרה )בדרום ת"א( ועוד

 
סיכום:
לאור האמור לעיל, אנו עדים למצב בו 80,000 מעסיקים סיעודיים )בעל כורכם(, קשישים ונכים ,אזרחי המדינה ,אינם זוכים לסיוע והגנה מצד המדינה ואו מצד ארגונים ועמותות הומניטריות, זאת למרות, שרובם ככולם שייכים לשכבות המוחלשות, מבחינה כלכלית ,פיזית ורפואית ,משכך, אין ביכולם לרכוש שירותי ייעוץ והגנה, מפני התנהגויות מפרות חוק של עובדים זרים ,חברות סיעוד ולשכות פרטיות כנגדם, אלה מנצלים זאת לקידום אינטרסים אישיים צרים.
בנוסף, הגורם היחיד ,המנחה כיום בכל נושאי העסקת העובדים הזרים הוא, הממונה על זכויות זרים בעבודה, על פיו ישק דבר ,נזכור שהממונה על זכויות המעסיקים הוא הגורם שאמור לדאוג לזכויות העובדים הזרים, משכך כל החלטותיו מכוונות להטיב עם העובדים הזרים מעצם הגדרת תפקידו, ולכן לרוב, החלטותיו מתקבלות במעמד צד אחד, ובהכנעה מצד מעסיקי העובדים הזרים, הדבר לא סביר ויש בו משום פגיעה קשה בזכויותיהם של 80,000 מעסיקי עובדים זרים בסיעוד, אזרחי המדינה ותושביה חסרי הישע.
לדוגמא: החלטת הממונה כי תשלום עבור ימי חג ויום המנוחה יחושב על פי 25 שעות ולא 24 שעות, דבר שהוסיף להוצאה של המעסיק עוד מאות שקלים שנה, והכל בהתבסס על פרשנות של הממונה לפסקי דין של בתי המשפט.
המלצות:
לאור האמור לעיל, ממליצה השדולה על:

1. הקמת יחידה שתקרא: הממונה על זכויות מעסיקים בענף הסיעוד

)המקבילה של הממונה על זכויות זרים בעבודה(.

2. סמכויות הממונה יעוגנו בחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 : ויכללו סמכויות בתחום, ההסברה, הסדרה, תלונות ותביעות אזרחיות )בדומה לסמכויות הממונה על זכויות זרים בעבודה(
3. השדולה ממליצה, כי היחידה תהיה חלק ממשרד הרווחה והביטחון החברתי או המשרד לשוויון חברתי או כל משרד אחר שיקבע על ידי המדינה.
4. השדולה רואה בהקמת היחידה, צורך דחוף, כדי להגן על הסיעודיים מפני שרירות לב, כוחות השוק וניצול מצוקתם של אלה, לקידום אינטרסים אישיים צרים, וזאת, מתוך המחויבות של המדינה לדאוג קודם כל וראשית לכל לאזרחי המדינה, במיוחד כשמדובר באזרחים חסרי ישע הנמצאים בשולי החברה ובערוב ימיהם.