חופשה סדוקה
ישר כשנחתנו באילת הרגשתי שהחופשה הזאת לא הולכת להיות משהו, הרגשתי שבחום והיובש הזה אני עוד אסדק. כשהגענו למלון הרגשתי שהסדק עוד מעמיק יותר, אז נכון המלון היה יפה מאוד, כמו שמלון חמישה כוכבים צריך להיראות, אלא שנראה לי שלמלון נכנסים רק בני 100 ומעלה, כך שלא ניתן היה לצפות מהחופשה הזאת להפוך למשהו סוער או אפילו לסטוץ קטנטן.
ישבנו בלובי וחיכינו למפתח של הסוויטה שלנו, חיכינו לפחות חצי שעה, זמן מצוין לתכנן את החזרה שלי הביתה במטוס הבא, אוטובוס, ואפילו באופנים, העיקר לעוף כמה שיותר מהר מהחור מלא הזקנים הזה. ואז מאי שם האירה קרן אור דקיקה - נער המזוודות, גבוה חתיך בדיוק מה שצריך כדי להפוך את הביקור המשעמם הזה למשהו סוער.
בעוד אני מדמיינת את נער המזוודות בכמה פוזות אפשריות , נעלם הבחור עם המזוודות שלנו באחת המעליות הצדדיות כך שתוכניתי להתחכך בו במעלית נגוזה וגם התקווה לעלות מיד לחדרי כדי לתת לו ביד טיפ כלשהו התבטלה לנוכח העובדה שלמעלית לקח רבע שעה להגיע לקומה ה- 24 שם היינו אמורים לשהות בחופשה. נכנסנו לסוויטה ואחרי שגמרתי עם הסחרחורת הנוראית שהיתה לי, שכבתי על המיטה שלי וזרקתי מבט לתקרה, היה שם סדק שנורא הפריע לי, הוא היה די קטן אבל הרגשתי שהוא הולך ומתרחב והתקרה עומדת להתמוטט עליי אם לא עכשיו אז ודאי באמצע הלילה. קשה לומר שאני טיפוס אופטימי.
החלטתי שאני יוצאת כמה שיותר מהר מהחדר כדי שהורי לא יתחילו לנדנד וששום דבר לא יתמוטט עליי, לבשתי בגד ים והתכוונתי לרדת לבדוק את מצב הבריכה, לא הצלחתי לצאת בשלום מהנדנודים של אמא שלי שהצמידה לי את אחי הקטן, ירדנו למטה אלא שהפעם המעלית ירדה במהירות מסחררת. שוב נתקפתי סחרחורת איומה והתיישבתי על רצפה של המעלית. המעלית נעצרה עוד לפני שהספקתי לקום, הדלת נפתחה והוא היה שם .... נער המזוודות- הבל- בוי , מחזיק בידיו השריריות שתי מזוודות, החזקתי את ראשי בידי והבטתי לכיוונו, הוא שמט את המזוודות ומיהר לעזור לי לקום "את בסדר?" שאל "כן" אמרתי והתנדנדתי, הוא תפס את זרועי והוציא אותי בעדינות מהמעלית , "אני מציע שתשבי קצת?"
"כן", עניתי "זה פשוט המהירות , ועשרים וארבע הקומות..."צחקקתי.
"טוב תשמרי על עצמך" אמר והלך למזוודות, ישבתי בלובי עוד עשר דקות מנסה להתמוגג על אותו הרגע,
"יעל, את בסדר?" נשמע קול ברקע, הסתכלתי ומולי עמד אחי,
"אה, כן אני בסדר, בוא כבר לבריכה" אמרתי ודחפתי אותו קלות.
ישבתי עם אחי בבריכה שהמים בה בגובה ארבעה סנטימטרים מה שהספיק בקושי להרטיב לי את העקבים. לעומתי, אחי נראה די מרוצה מהמים ומפגש עיוור עם "פצצה" כבת חמש. אחרי שישבתי כך זמן בלתי מוגדר החלטתי לגרור את אחי חזרה לחדר. הרמתי את גופי מהשלולית בה ישבתי, הרמתי את ראשי, ומכת אור סינורה אותי , זה היה הוא במלוא הדרו , לבוש בגד ים קטנטן.
מיד שיניתי את התוכנית לעלות לחדר השארתי את אחי לנפשו בבריכת הזאטוטים מה שבהחלט מצא חן בעיניו, ואני פניתי משם אל המקפצה שם עמד הבל-בוי שלי וסידר את המשקפת. נכנסתי לבריכה, ועקבתי אחר כל בריכה שעשה כאילו נעשתה בידי אלוף הארץ בשחייה כשגמר את מפגן השרירים, יצא מן המים וסידר את שערו, והתיישב בנחת על אחד הכיסאות, התבוננתי בו ונשכתי את שפתי התחתונה, ואז ממש במקרה נקלטתי בטווח הראיה שלו , הוא שלח אלי את אחד החיוכים המקסימים ביותר שראיתי מימי. כדי לא לטבוע מהתרגשות יצאתי מהמים ונזכרתי באחי הנטוש בבריכת הזאטוטים. מיהרתי לשם וגררתי את אחי חזרה לסוויטה.
הלילה עבר מבלי שהתקרה התמוטטה ובעצם שכחתי כבר מהסדק. למחרת בבוקר אמא הציעה לי לרדת לחדר כושר במלון, "תנסי" אמרה "אולי יהיו שם חברה בגילך". לא חיפשתי חברה בגילי אבל ירדתי . אופני הכושר היו הדבר היחיד שהיה פנוי ודחפתי במרץ את הפדלים עד שלא נשארה בגופי אפילו טיפת מים אחת להזיע, ירדתי מהאופניים והלכתי לבר,
"מים מינרלים" ביקשתי מהברמנית, שהיתה בנויה לתלפיות ולבשה בגד ים משולשים שלא הסתיר את כל היתרונות השופעים שלה, שתיתי בשקיקה את המים והתכוונתי לצאת כי כל המקום התחיל להתמלא בזקנים מיוזעים שלא הבנתי כיצד הם בכלל מצליחים עוד לזוז, ואז בדיוק בשניה שהסתובבתי לצאת הוא הגיע. הוא היה לבוש מכנסים קצרים בלבד, הוא ניגש ישר לבר וחייך אליי,
"זאת את שהתעלפת, נכון?" שאל
"נכון" עניתי בקושי, וחשבתי שזה היה יכול להיות נהדר אם ישא אותי שוב בזרועותיו.
"כן, נכון" חזרתי על דברי ושמרתי לעצמי את מחשבותיי
"סיידר" אמר לברמנית וחזר אליי, "נו אז מה את עושה במלון הזה, שהגיל הממוצע בו גבוה במיוחד " לחש לי קרוב לאוזן
"באתי עם ההורים בלית ברירה" אמרתי
"אז תגידי, מה את עושה היום בערב?" הוא המשיך לשאול, אלוהים!!! חשבתי במהירות ,הוא מזמין אותי לצאת הערב?! ואנחנו אפילו לא מכירים, לא חשוב מבחינתי הוא יכול ברגע זה לשאת אותי אל מועדון הריקודים הקרוב, עזרתי עוז ועניתי "אין לי תוכניות מיוחדות, יש לך רעיון?"
" תראי אני יודע שיש פעילות לבני שמונה עד ארבע עשרה, אז חשבתי שאולי זה יתאים לך" חטפתי מכת ברק, אני לא מאמינה! הוא חושב שאני בת ארבע עשרה!!! אני כבר בת שש עשרה והוא חושב שאני בת ארבע עשרה, פערתי את פי.
"אבל אני לא..." ניסיתי להעמיד אותו על טעותו, אבל הוא כבר שלח לברמנית נשיקה באוויר ואמר, "היום בעשר, אל תשכחי ללבוש משהו סקסי" אח"כ קרץ אליי והסתלק.
עליתי לסוויטה ונכנסתי לחדרי, התבוננתי על התקרה, הסדק הקטן לא השתנה, חבל, חשבתי לעצמי, ברגע זה הייתי רוצה שמשהו יתמוטט עליי.
